חברת סטארט-אפ שחששה לאבד את היתרון שלה בשוק ביקשה למנוע מעובד שעסק בפיתוח מוצר הדגל שלה מלעבוד בחברה שלטענתה נחשבת למתחרה שלה. אלא שטענותיה בביה"ד נדחו בזו אחר זו.
פעמיים ביקשה חברת אחסון המידע "סטורוואן" מבית הדין לעבודה בתל-אביב לאסור על עובד פיתוח שפיטרה לעבוד בחברות מתחרות שלה בטענה שהוא חתום על תניית אי תחרות. אלא שהשופטת יפית זלמנוביץ גיסין דחתה לאחרונה את טענותיה לחשיפת סודות מסחריים וחייבה אותו בהוצאות משמעותיות של 30 אלף שקל, בין היתר משום שפגעה בשמו הטוב של העובד וגרמה לו לנזק מול המעסיקה החדשה – שנגררה להליך משפטי מיותר.
העובד הועסק בחברה מיום שהוקמה ופוטר כעבור 7 שנים עקב חוסר שביעות רצון מעבודתו. בכל אותן שנים העובד נטל חלק משמעותי בפיתוח מוצר הדגל שלה.
לאחר שהעובד התקבל לעבודה בחברת סטראט-אפ אחרת מיהרה החברה וביקשה מבית הדין לעבודה להוציא צו שימנע ממנו להמשיך לעבוד בחברה המתחרה לנוכח העובדה שהוא חתום על תניית אי תחרות.
אלא שעוד לפני שניתנה החלטה בנושא עזב העובד את החברה החדשה ועבר לעבוד בחברת הזנק אחרת בשם "איגואזיו". בהתאם לכך, הגישה החברה באפריל האחרון בקשה נוספת.
סטורוואן טענה כי שוב מדובר בחברה מתחרה וכי העובד מבצע עבורה בדיוק את אותו תפקיד שביצע אצלה, תוך הפרת התחייבותו לשמור על סודותיה ולא לעבוד אצל מתחרים במשך שנה ממועד סיום יחסי העבודה.
סטורוואן הוסיפה כי זמן קצר לפני שהעובד פוטר התגלה לה כי במשך תקופה ארוכה הוא נהג להעתיק קבצים סודיים ששייכים לה והסתיר ממנה שלקח לביתו מחשב נייד עם קוד המקור שפיתחה, והעתיק אותו.
בתגובה, העובד טען כי הקבצים ששמר הם מסמכים אישיים שלו, וכי לקיחת המחשב והעתקת הקוד נעשו בידיעתה של סטורוואן, שעודדה אותו לעבוד גם מהבית.
לגופו של עניין העובד התעקש כי עמד בכל התחייבויותיו כלפי המבקשת ומעולם לא השתמש במידע סודי ששייך לה.
"איגואזיו" – שצורפה אף היא להליך – ציינה שהיא עוסקת בתחומים נוספים מעבר לאחסון מידע, כך שהיא לא נחשבת למתחרה ישירה של סטורוואן. עוד נטען כי העובד החל לעבוד אצלה לאחר שהיה בידיה כבר מוצר מוגמר שנרשם כפטנט, כך שלא היה לה צורך במידע כלשהו.
"תילי תילים של הנחות"
השופטת זלמנוביץ גיסין בחנה את המקרה לעומקו ומצאה לנכון לדחות את כל טענות המבקשת.
השופטת שוכנעה שהעובד לא עשה דבר שלא בידיעת המעסיקה או אישורה. כך, את המחשב הוא נטל כדי שיוכל לעבוד מהבית, בדיוק כמו עובדים אחרים בחברה. בנוסף, במכתב הפיטורים שלו צוין במפורש כי הוא הודיע לחברה שיש ברשותו העתק של קוד המקור.
השופטת הוסיפה כי לא הוכח שהעובד עשה שימוש בסודות החברה, לעומת שימוש לגיטימי בידע שלו בתחום האחסון – שנרכש עוד לפני שהחל לעבוד אצלה.
עניין נוסף הוא שהחברה לא סיפקה שום ראייה שמאששת את טענתה כי "איגואיזיו" נחשבת למתחרה שלה.
לסיכום השופטת כתבה כי מדובר בבקשה שנבנתה "על תילי תילים של הנחות, הערכות וחששות, שאין להם בסיס ראייתי כלשהוא".
לפיכך, הבקשה נדחתה תוך חיובה של "סטורוואן" בהוצאות משפט גבוהות במיוחד של 30 אלף שקל. השופטת הסבירה כי החליטה על החיוב המשמעותי משום שהחברה הטריחה את העובד להתמודד פעמיים מול טענות חסרות שחר, תוך פגיעה בשמו הטוב וגרימת נזק לעבודתו החדשה.
- ב"כ המבקשת: עורכי דין לענייני עבודה אביגיל בורוביץ' ושחר פישביין
- ב"כ המשיבים: עורכי הדין עידו רזגור, ליאור בונר, שירה להט ואופיר דגן
עו"ד עוזיאל עמרני
עוסק/ת ב-
דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.