אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> דיני משפחה >> ביקשה לשלול מאמה כשרות משפטית כדי לא להפסיד את הירושה

ביקשה לשלול מאמה כשרות משפטית כדי לא להפסיד את הירושה

מאת: עו"ד ד"ר רן מובשוביץ | תאריך פרסום : 17/06/2019 16:39:00 | גרסת הדפסה

עו"ד דיני משפחה, ביקשה למנוע מאמה למכור דירה כדי שלא תפסיד אותה בירושהעו"ד ד"ר רן מובשוביץ [תמונת אילוסטרציה: auremar, 123rf.com]

השופט ארז שני קבע כי בקשת הבת למנות לאמה אפוטרופוס אף שהיא כשירה לחלוטין היא "מעשה הראוי לגנאי" שמטרתו אינה חוקית.  

בפסק דין שדחה בקשה של בת למנות לאמה בת ה-87 אפוטרופוס נמתחה ביקורת חריפה על השימוש בכלי המגביל את הכשרות המשפטית כ"פטנט" להבטיח נכסים בירושה. השופט ארז שני מבית המשפט למשפחה בתל-אביב קבע שהבת ביצעה "מעשה ראוי לגנאי" תוך בזבוז כספי ציבור וזמן שיפוטי יקר, וחייב אותה בהוצאות של 12,000 שקל.

הבת ביקשה את המינוי בטענה שאמה סובלת מירידה חדה בזיכרון ומבעיות פסיכיאטריות קשות, ויש צורך באדם שינהל את הדירה שבבעלותה ויטפל בהשכרתה ובתחזוקתה.

באת כוחו של היועמ"ש מטעם משרד הרווחה והאפוטרופוס הכללי הציגה בתגובה חוות דעת פסיכיאטרית הקובעת במפורש שהאם אינה אדם עם מוגבלות, וכן תעודת שחרור מאשפוז בבית החולים שגם בו נכתב כי האם נמצאת במודעות מלאה ומצבה הרגשי תקין.

השופט שני הבהיר כי הבת לא הגישה חוות דעת פסיכיאטרית התומכת בטיעוניה למעט מכתב מרופאת משפחה שלפיו האם סובלת מחרדה ודיכאון. לו היה צריך למנות אפוטרופוס לכל קשיש שסובל מדיכאון, כתב, היו עשרות אלפי מינויים כאלה.

בתוך כך הובהר כי גיל מבוגר, כשלעצמו, אינו סיבה למינוי אפוטרופוס, ודאי שלא במצב החוקי הנוכחי שבו בתי המשפט מצווים להימנע ככל האפשר משלילת כשרות משפטית של אדם.

אנוכיות מעוררת סלידה

למעשה התגלה שהמטרה האמיתית של הבת הייתה למנוע ממנה למכור את דירתה. כך, קבע השופט שני, במקום שההליך ינוהל לתועלת האם פעלה בתה מטעמים אנוכיים כדי שהדירה אותה היא חפצה לרשת תישאר בעיזבון.

"...ה'פטנט' של מי שרואה עצמו יורש פוטנציאלי, למנות למוריש בחייו אפוטרופוס כדי להבטיח את זכייתו בעיזבון הוא מעשה הראוי לגנאי", כתב השופט תוך שהדגיש כי מטרת הבקשה אינה חוקית, אינה ראויה ומעוררת סלידה עזה.

בתוך כך השופט הבהיר כי הבקשה המיותרת גרמה לבזבוז כספי ציבור וזמן שיפוטי יקר. "מערכת בתי המשפט שהיא בבעלות עם ישראל כולו היא בגדר משאב מוגבל ומשכך הליכי סרק לא ייתקלו עוד בסלחנות יתרה שעשה באים להשחית לריק את זמנו של הציבור", כתב נחרצות וחייב את הבת בהוצאות משפט של 12,000 שקל שיחולקו בין המדינה לבין אחיה (שנדרש בעל כורחו לתת עמדה בהליך).

  • ב"כ המבקשת (הבת): יעקב פרטוש, עו"ד לענייני משפחה
  • ב"כ היועמ"ש: עו"ד אוולין אייזנשטרוס
  • ב"כ האם: עו"ד צביקה מועלם 
עו"ד ד"ר רן מובשוביץ עוסק/ת ב- דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.

פסקי דין קשורים

קטגוריות


שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





עורכי דין בתחום דיני משפחה באזור :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות בתחום דיני משפחה

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ