לאחר שהקימו נכס מפואר ללא היתר במגרש שלא הוקצה להם, בני זוג ממושב תירוש עתרו לבטל את צו ההריסה בטענה שהם ובתם זכאים לדיור נאות. העתירה נדחתה: "אין להם להלין אלא על עצמם"
בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים דחה לאחרונה עתירה שהגישו מושבניקים בניסיון למנוע הריסת בית מגורים בן שלוש קומות ובריכה שהקימו ללא היתר בנייה. השופטת דנה כהן-לקח הדגישה שבני הזוג המשיכו בבנייתם האסורה אל תוך ההליך המשפטי, ויש לדחות את עתירתם על הסף מחמת היעדר ניקיון כפיים.
העותרים, בני זוג והורים לילדים קטנים שאחת מהם תינוקת, הינם בעלי זכויות ב"בית מקצועי" בשטח 40 מ"ר במושב תירוש. "בית מקצועי" הוא מבנה שנבנה בעבר במושב למגורים של בעלי מקצוע חיוניים כמו מורה או רופא, שאינם חקלאים. בשלב מסוים המשפחה הרסה את המבנה והקימה תחתיו בית מגורים רחב ידיים בן שלוש קומות ובריכת שחייה, בשטח כולל של כ-575 מ"ר - וזאת ללא היתר בנייה, ומבלי שהזכויות במגרש הרלוונטי הוקצו להם על-ידי רשות מקרקעי ישראל.
בשל הבנייה הבלתי חוקית נחתם באוגוסט 2023 צו הריסה מינהלי בנוגע לנכס, אלא שבעליו סירבו להשלים עם רוע הגזירה. בעתירה המינהלית שהגישו, טענו שהריסת המבנה משמעותה "גזר דין מוות כלכלי" עבורם ועבור ילדיהם. הם סיפרו שלוו כספים רבים לצורך בניית הבית, וכי הריסתו תוריד את השקעתם לטימיון. בתוך כך טענו בני הזוג לאכיפה בררנית כלפיהם, ולפגיעה בזכותם לקניין ולדיור נאות.
בעוד הוועדה המקומית לתכנון ובנייה במטה יהודה לא התנגדה לביטול הריסת הבית, רשות מקרקעי ישראל והרשות לאכיפה במקרקעין עמדו על כך שיש לבצעה. הרשויות טענו לחוסר תום לב קיצוני והיעדר ניקיון כפיים מצד העותרים, על רקע העובדה שהם המשיכו בבנייתם הבלתי חוקית חרף צו ההריסה שניתן, אל תוך ההליך המשפטי.
אין דין ואין דיין
השופטת כהן-לקח קבעה שעל עתירת מקימי הנכס להידחות הן על הסף, והן לגופה.
היא קיבלה את הטענה שלפיה המשכת בני הזוג את הבנייה הלא חוקית, חרף צו ההריסה, מהווה חוסר ניקיון כפיים מצדם. "העותרים פעלו לקביעת עובדות בשטח תוך עשיית דין עצמי בוטה, תוך התעלמות מצו הריסה מנהלי שהליכים משפטיים בעניינו נדחו, ובחוסר ניקיון כפיים בולט בניסיון להוביל למעשה עשוי, כאילו לית דין ולית דיין. די בכך כדי להוביל לדחיית העתירה על אתר", פסקה.
אשר לנימוקי דחיית העתירה לגופה, הסבירה השופטת שאין בנסיבות העניין הצדקה כלשהי להתערב בהחלטת רשות מקרקעי ישראל שלא להקצות לעותרים את המגרש שעליו ביצעו את הבנייה הבלתי חוקית, במטרה להכשירה. בתוך כך הובהר שלא עומדת לבני הזוג הזכות להקצאת המגרש הספציפי בפטור ממכרז.
בהמשך דחתה השופטת את טענת העותרים לפיה הריסת הבית תעמוד בניגוד לזכות שלהם ושל ילדיהם לקניין ולדיור נאות. "נראה כי העותרים לא השכילו להבין לאורך הדרך את חומרת המצב, המשיכו בבנייה הלא חוקית, ובכך הגדילו את נזקיהם במו ידיהם בשעה שהיה עליהם להבין שהם שמים את כספם על קרן הצבי. בנסיבות אלה", כתבה, "ככל שייגרם לעותרים נזק כלכלי או אחר, אין להם להלין אלא על עצמם".
בסופו של יום הורתה השופטת על דחיית העתירה תוך חיוב מקימי הנכס ב-15,000 שקל הוצאות ושכ"ט עו"ד. היא קבעה שההריסה תבוצע תוך 105 ימים ממועד מתן פסק הדין.
- ב"כ העותרים: עו"ד צביקה אייזנברג ועו"ד טל אייזנברג
- ב"כ המשיבות 1-2: עו"ד שמעון דיאוגטמן (פמ"י)
- ב"כ המשיבה 3: עו"ד איל ד. מאמו ועו"ד אריאל אופק
- שם ב"כ המשיבה 4 לא צוין
עו"ד גילה בן שטרית
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.