בית הדין הרבני: אפשר לתבוע כתובה אחרי סידור הגט

אף שההלכה אוסרת להקדים גט לכתובה, בפסק דין שניתן לאחרונה הוסבר שהמציאות כיום שונה והדיונים בין גרושים על הרכוש ממשיכים גם אחרי הפרידה כדבר שבשגרה

גרושה יכולה לתבוע את כתובתה גם אחרי מתן הגט, כך הובהר לאחרונה בבית הדין הרבני באשדוד. פסק הדין – עליו חתומים הדיינים עידו שחר, אברהם הרוש ונחמיה נשר – ניתן על רקע ההלכה האוסרת להקדים גט לכתובה, מחשש שהבעל יטען להטעיה בגירושים. הדיינים חידדו שהמציאות כיום שונה מבעבר, באופן השולל את החשש.

הצדדים נשואים מ-1978 ולהם ארבעה ילדים. במעמד החתונה חתם הבעל על כתובה בסך מיליון לירות. מזה כחמש שנים שהם פרודים וחיים בבתים נפרדים כאשר לטענת האישה, הנאבקת במחלת הסרטן, בעלה מקיים מערכת יחסים עם אישה אחרת לאורך התקופה הזו. בנסיבות אלה היא הגישה לבית הדין תביעה למתן גט, תוך שמירת זכותה לתבוע כתובה בהמשך.

במסגרת ההליך שלח בית הדין את הצדדים למטפלת זוגית, שקבעה כי למרות בקשת שלום הבית הכנה של הבעל – הפערים בין השניים עמוקים מדי, והאישה לא מוכנה לשמוע על חזרה לחיים משותפים. במצב שנוצר הגיעו הצדדים להסכמה שלפיה אין מנוס מלהתגרש, אלא שהבעל התעקש לשים מקלות בגלגלים.

האיש טען שהוא מוכן לגשת לסידור הגט רק במידה שאשתו תוותר על הכתובה, אחרת – הוא מבקש לקיים דיון בכתובה טרם מתן הגט. האישה מצדה טענה שהיא מוכנה לוותר על כתובתה אך זאת בכפוף לכך שבעלה יוותר בתמורה על החלק בפנסיה שהיא צריכה להעביר לו כחלק מחלוקת הרכוש, בסך 70 אלף שקל. הבעל סירב, ובית הדין ניגש לברר האם באפשרותו לשחרר את האישה מכבליו עוד לפני תביעת הכתובה.

ברקע הדברים: ההלכה בשולחן ערוך שלפיה נושא הכתובה צריך להיות מוסדר טרם סידור הגט, וזאת כדי למנוע מצב עתידי שבו הבעל יטען שאם היה יודע כי יחויב בכתובה – לא היה מסכים לגירושים, דבר שעלול לפגום בכשרותם.

החשש הנגדי: עגינות

הדיין הרוש, שכתב את פסק הדין, הסביר שההלכה האמורה נכתבה בתקופה שבה נהוג היה לסיים את הדיונים בענייני הרכוש בטרם סידור הגט, כך שלאחריהם בני הזוג לא יצטרכו להתראות יותר. אלא שכיום, הבהיר, המציאות שונה לחלוטין כשחדשות לבקרים נצפים זוגות לשעבר בין כותלי בית הדין לצורך הסדרת חלוקת הרכוש ביניהם.

הוא חידד שלפי פסיקת בתי הדין כיום, ניתן בשעת הצורך לאפשר לאישה לתבוע כתובה גם אחרי סידור הגט, במיוחד כשבית הדין מבהיר מראש לצדדים שקיימת אפשרות כזאת – שכן במצב זה, הבעל לא יוכל לטעון שהיה נוהג אחרת אילו היה יודע כי תוגש בהמשך תביעת כתובה.

אדרבה, הסביר הדיין, ישנם מצבים שבהם לא ראוי להתנות את סידור הגט בדיון על הכתובה, אלא להעניק לאישה גט לאלתר תוך דחיית הדיונים הרכושיים ובכללם הכתובה, למועד מאוחר יותר. מצבים אלה כוללים, למשל, חשש מפני עגינות האישה במקרים שבהם בעלה משתמש בגט כקלף מיקוח.

"תביעת כתובה שנעשתה לאחר סידור הגט, ולא נאמר כלום לפני סידור הגט, אינו פוגם במתן הגט אף אם הבעל טוען שלוּ היה יודע שכך – לא היה מסכים ליתן את הגט", סיכם הדיין את החלטתו, אליה הצטרפו יתר דייני המותב. בהתאם לכך, נקבע שיינתן לתובעת גט לאלתר ולאחר מכן ייקבע דיון לתביעת הכתובה.

• ב"כ התובעת: עו"ד טלי ורד קינן
• ב"כ הנתבע: עו"ד דניאל שרז

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין