השוטר התחיל: ביהמ"ש זיכה נאשם מעבירת תקיפה

עצור הואשם כי תקף שוטר וגרם לו חבלות בפנים וביד. להגנתו הוא טען שהשוטר ניסה להוציא ממנו את הטלפון בכוח ותקף אותו באגרופים. בית המשפט העדיף את גרסת הנאשם

השופט דוד שאול גבאי ריכטר זיכה לאחרונה אדם שהואשם בתקיפת שוטר. האירוע התרחש ב-2016 כשהשוטר עצר את האיש לפי צו של בית הדין הרבני. כשהגיעו לתחנת המשטרה ביקש השוטר מהעצור שייתן לו את הטלפון הנייד שלו וכשסירב, משך אותו בכוח. בהמשך התפתח עימות פיזי בין השניים ושוטרים נוספים נכנסו לחדש כדי לרסן את העצור. השופט קבע שהשוטר ״הצית״ את האירוע והיה צריך לפעול אחרת.

לפי כתב האישום, בספטמבר 2016 הגיעו שני שוטרים לישיבה בירושלים בה למד הנאשם כדי לבצע צו מעצר שהוצא נגדו על ידי בית הדין הרבני. כשהגיעו לתחנה, נכנסו לחדר הסיור כדי שהנאשם יוכל לגייס את הערבות שנדרש לשלם לפי הצו. בשלב מסוים שאל השוטר את הנאשם האם גייס את הסכום הנדרש לערבות ובתגובה החל הנאשם לאיים על השוטר ״אתה עוד תראה, אתה תשלום על זה, אם לא אתה אז הילדים שלך ישלמו על זה״.

בהמשך, השוטר ביקש את הטלפון שהיה בידי הנאשם וכשהוא סירב, נטל אותו מידיו. בתגובה קם הנאשם, שהיה כבול באזיקים, והכה בפניו של השוטר ובידו השמאלית ומשך שרשרת זהב שהייתה על צווארו, עד שזו נקרעה. כתוצאה ממעשיו נגרמה לשוטר אדמומיות באוזן ובזרוע.

כתב האישום ייחס לנאשם עבירות של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות ואיומים.

הנאשם כפר במיוחס לו והבהיר שלא ניסה להימלט מהשוטרים והוא זה שהותקף על ידי השוטר ולא להיפך. לדבריו, כשישב בחדר הסיור סירב לתת את הטלפון לשוטר ובתגובה השוטר ניער אותו, והתחיל לדבר איתו ״דברים מלוכלכלים״ על המאפיינים החרדיים שלו. כשלא ענה הוא החל לתקוף אותו פיזית ונתן לו בוקס לבטן ולפנים.

המאשימה טענה כי אשמתו של הנאשם הוכחה מעבר לספק סביר. לדבריה למתלונן, שוטר ותיק ומקצועי, אין כל מניע להפליל את הנאשם על לא עוול בכפו.

הנאשם הצביע על סתירות בעדותו של המתלונן ועל מחדלי חקירה הנוגעים לאי רישום דו״חות פעולה על ידי השוטרים המעורבים ואי גביית הודעות מאותם שוטרים. 

מחדל חקירה יסודי

השופט דוד שאול גבאי ריכטר מבית משפט השלום העדיף את גרסת הנאשם על פני גרסת השוטר המתלונן, שהייתה בעיניו הגיונית יותר. 

לדבריו, מהעדויות עלה שהנאשם לא התנגד למעצר. בתחנת המשטרה שהה הנאשם בחדר יחד עם המתלונן כשהוא אזוק והמתלונן שוחח בטלפון בניסיון להשיג את הערבות לשחרורו. בשלב מסוים ומשלא הוסדרו תנאי השחרור דרש המתלונן מהנאשם את הטלפון אך זה סירב לתתו. המתלונן השתמש בכוח כדי לקחת את הטלפון מהנאשם ואז התפתח דין ודברים הכולל צעקות, דחיפות ומכות הדדיות.

השופט הוסיף כי במהלך האירוע חשו לחדר מספר שוטרים תוך הפעלת כוח כלפי הנאשם אך למרבה הפליאה, בתיק החקירה אין מזכרים, דו״חות פעולה והודעות של השוטרים האחרים שהיו מעורבים.

״ניתן להצביע על כך שתחילת האירוע האלים הייתה בעקבות השימוש בכוח מצד המתלונן, שנטל בכוח את הטלפון מידי הנאשם. פעולה זו הייתה לא במקומה ולא היה בה צורך. ניתן היה לגלות אורך רוח ולנהוג בנאשם ללא שימוש בכוח״, כתב.

זאת ועוד, מחדל החקירה בו לא הובאו גרסותיהם של השוטרים המעורבים הוא מחדל יסודי הפוגע בצורה קשה ביכולת בירור האמת ובזכותו של הנאשם להליך הוגן.

• ב״כ המדינה: מתמחה אורה סטוקר 
• ב״כ הנאשם: עו"ד עופר אשכנזי, עו"ד מיכל גורן

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.