המנכ"ל ביקש את עזרת היועץ על רקע חשדו כי יישום רפורמת הכרטוס בתחבורה הציבורית בגוש דן מעוכבת על ידי משרד התחבורה מטעמים לא ענייניים. תביעה שהגיש נגדו היועץ התקבלה חלקית
בבית המשפט המחוזי בתל אביב התקבלה לאחרונה תביעה נגד מנכ"ל חברת פיסנטרה ומייסדה. החברה משווקת את מוצרי 'רב-קו אונליין'. התובע, המתמחה בייעוץ אסטרטגי, טען שהמנכ"ל פנה אליו באוקטובר 2018 וביקש את עזרתו על רקע משבר אליו נקלעה החברה, והבטיח לו בעל פה 10% ממניות החברה. השופטת קבעה שלא נכרת הסכם בעניין המניות, אך שהתובע זכאי לשכר על פעולות שביצע לטובת החברה במשך כחצי שנה.
בתביעה, שהוגשה על סך של 10 מיליון שקל, סיפר היועץ שלפני כ-6 שנים קידם משרד התחבורה רפורמה לביטול אפשרות התשלום לנהג האוטובוס במזומן או להטענת כרטיס הרב-קו באוטובוס. בתחילת 2018 הוחלט ליישם את הרפורמה בגוש דן, תוך הגברת פעילות החברות המאפשרות טעינת הכרטיס באמצעים חלופיים. בשוק פעלו אז פיסנטרה וחברות נוספות ובכלל זה חברת הופ-און שהיא חברת בת של חברת התחבורה דן. הרפורמה יצאה לדרך בסוף שנת 2018.
היועץ ציין שבאותה עת פיסנטרה הייתה ערוכה טוב יותר מהופ-און ליישום הרפורמה אך יישום הרפורמה עוכב על די משרד התחבורה, לסברת הנתבע, ללא הצדקה עניינית. הנתבע חשד כי בבסיס העיכוב עומדים שיקולים לא ענייניים, על רקע קשרים אישיים בין בכירים במשרד התחבורה ובחברת דן.
בשלב זה, טען היועץ, פנה אליו הנתבע כדי שיסייע לו להביא ליישום הרפורמה בהקדם. הם נפגשו באוקטובר 2018 בבית קפה, ובפגישה זו נכרת ביניהם חוזה בעל פה שלפיו הוא יקבל 10% ממניות פיסנטרה באופן מיידי, ובתמורה הוא יטפל במשבר העסקי שפקד את החברה. הוא ציין שהסתפק בהבטחה בעל פה מאחר שהוא מיודד עם אביו של הנתבע ובין הצדדים שררו יחסי אמון.
לדבריו, לאחר שקיים את חלקו והחברה יצאה מהמשבר הנתבע התנער ממנו וסירב להעביר לו את התמורה המוסכמת.
הנתבע טען מנגד שלא נכרת כל חוזה בין הצדדים וכי הרקע לפגישות ביניהם היה ניסיונו של התובע "להידחף לחברה" בטענה שהתובע "יודע למכור חברות". לדבריו, הפגישה בבית הקפה הייתה בגדר החלפת רעיונות ראשוניים ובלתי מחייבים.
תחושה סובייקטיבית
השופטת יעל בלכר קבעה שהתובע הוכיח שהנתבע ביקש את עזרתו בקידום יישום הרפורמה בנסיבות של משבר. לדבריה, מחומר הראיות עלה שמנקודת מבטו של הנתבע בזמן אמת, יישום הרפורמה עוכב או נדחה מטעמים לא ענייניים על רקע קשרים מושחתים, לסברתו, בין משרד התחבורה לבין חברת דן והופ-און. השופטת הדגישה שלחשדות לא נמצא בסיס בפועל אך לעניין התביעה די בכך שהוכחה תחושתו הסובייקטיבית של הנתבע שכן זה היה הרקע לפנייה שלו לתובע.
במקביל קבעה השופטת שהתובע לא הוכיח שבפגישה בבית הקפה נכרת חוזה שלפיו הוא זכאי לקבל 10% ממניות החברה. היא ציינה בין היתר, שהאופן שבו הציגו הצדדים את התובע כלפי צדדים שלישיים לא מלמד שהם ראו בו שותף בזמן אמת.
לעומת זאת, הוכח שלאחר הפגישה בפרק זמן של כחצי שנה התובע עסק בענייני החברה והשקיע מזמנו ומרצו, מתוך הנחה שהתמורה עבור פעולות אלה תיכלל בחוזה שייכרת בין הצדדים בעתיד.
בנסיבות אלה, קבעה השופטת, התובע זכאי לשכר בהתאם לעילה של עשיית עושר ולא במשפט. היא פסקה לטובת התובע מיליון שקל, בתוספת שכ"ט עו"ד בסך 140,000 שקל והוצאות.
- ב"כ התובע: עו"ד אלי בורשטיין, עו"ד בת חן ליפסקי
- ב"כ הנתבע: עו"ד אילן סופר, עו"ד יונתן דורי
עו״ד מורן בן יצחק
עוסק/ת ב-
דיני חוזים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין