בלי צו הורות: חד-הורית הוכרה כאם לילד מפונדקאות

המדינה טענה שאם יסתמכו רק על בדיקה גנטית, כל תורמת ביצית תוכר כאימא גם בניגוד לרצונה. השופט הבהיר שאין חשש כזה

בית המשפט לענייני משפחה בחיפה הכריע בתביעה של אם גנטית להכרה באימהות שלה על בנה, שנולד בפונדקאות בארצות הברית. השופט טל פפרני קיבל את בקשת האם לקבוע אימהות על סמך בדיקה גנטית בלבד, ודחה את עמדת המדינה שטענה כי יש צורך בהליכים משפטיים נוספים שכן הדין הישראלי מכיר ביולדת (הפונדקאית) כאם, ולא בבעלת הביצית.

אם חד הורית הביאה לעולם בן בהליך פונדקאות שבוצע בארצות הברית, באמצעות ביצית שלה ותרומת זרע. עובר ללידה, היא הגישה לבית המשפט תביעה להכיר בה כאם התינוק שעתיד להיוולד. זוהי הפעם השנייה שהאם עוברת תהליך של פונדקאות והכרה באימהות על סמך בדיקה גנטית, ויש לה כבר בת שנולדה באופן דומה.

התביעה התבססה על הטענה שלפיה זיקה גנטית היא הבסיס המרכזי להורות, ודחיית התביעה תפגע בטובת הקטין שעה שהתובעת היא ההורה היחיד שלו. לתמיכה בתביעתה היא הציגה פסק דין של בית המשפט בקולוראדו, שם הצהירה הפונדקאית כי היא מוותרת על אימהות משפטית, וכן חוות דעת גנטית שלפיה יש התאמה של 99.99% בין התובעת לבין הילד.

למרות זאת, המדינה התנגדה לקביעת אימהות. היא הסכימה אומנם למתן פסק דין בדבר הקשר הגנטי, אך עם זאת טענה כי יש לפתוח בהליך משפטי נפרד – בקשה לצו הורות פסיקתי – במסגרתו תתקבל עמדת האם הפונדקאית, ושם תוכרע סוגיית האימהות.

לעמדת המדינה, על פי הדין הישראלי האם היולדת היא זו שמוגדרת כאם, ויש צורך בצו שיפוטי על מנת לכונן הורות של אם גנטית. עוד נטען כי חוק תרומת ביציות קובע שתינוק שנולד מתרומת ביצית יהיה ילדה של הנתרמת ולא של התורמת, והוא לא מבחין בין אם הייתה כוונה לתורמת לשמש כהורה או לא.

לא מדובר בתורמת ביצית

השופט טל פפרני קיבל את התביעה במלואה. הוא ציין כי הזיקה הגנטית נחשבת לבסיס המרכזי להכרה בהורות ולכן כעיקרון, האם הגנטית זכאית להכרה אוטומטית ללא צורך בצו הורות פסיקתי – אך זאת במספר תנאים. התנאי הראשון הוא שהאם הגנטית תעתור בעצמה לבית המשפט לצורך הכרה בה כאם משפטית. הוא הדגיש כי תנאי זה מסיר את החשש אליו הפנתה המדינה, שתורמות ביצית יוכרו כאימהות בניגוד לרצונן.

תנאים נוספים הם הוכחת של הקשר הגנטי באמצעות בדיקת רקמות; הסרת החשש מהורות משולשת (שבמקרה זה לא מתקיים בשל העובדה שתרומת הזרע היא אנונימית); וכן יש להציג אסמכתה מהאם הפונדקאית על ויתור זכויותיה ההוריות. השופט ציין בהקשר זה כי לא ראה סיבה שלא לכבד את פסק הדין של בית המשפט בקולורדו, שמהווה אסמכתה לוויתור הפונדקאית על האימהות.

לאור זאת הוא הגיע למסקנה שמתקיימים כל התנאים להכרה בתובעת כאם, ללא צורך בהליכים נוספים. מעבר לזה, הדגיש השופט, התובעת כבר קיבלה בעבר סעד דומה בנוגע לבתה הבכורה, והוא לא ראה לנכון לסטות מקביעה זהה לגבי בנה השני. בנוסף, מסקנה זו תואמת את עקרון טובת הילד. "אי הכרה בתובעת כאם משפטית, מייצר מצב לפיו הקטין הנולד נותר ללא דמות של הורה משפטי אחר, וזאת בהעדר הורה אב, וויתור האם הפונדקאית היולדת", כתב.

בתוך כך הבהיר השופט כי חוק תרומת ביציות וחוק הפונדקאות, עליהם נסמכה המדינה, אינם חלים במקרה זה. זאת מפני שההליך בוצע בחו"ל והאם הגנטית אינה נחשבת ל"תורמת ביצית".

• ב"כ התובעת: עו"ד גיל עובדיה לייבוביץ
• ב"כ הנתבעת: פרקליטות מחוז חיפה - אזרחי

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.