הגבר, שנולד כאישה, ביקש לדחות תביעת אבהות שהגיש נגדו נתין זר שטען שהילד שלו, משום שבנו נולד כתוצאה מאונס. אבל השופטת החליטה שהילד צריך לדעת מי אבא שלו
במסגרת תביעת אבהות שהגיש נתין זר נגד גבר טרנסג'נדר שילד בן לפני כשנתיים, הוא טען שהילד נולד כתוצאה מקשר זוגי שניהל עמו, וביקש לבצע בדיקת רקמות. הנתבע ביקש להימנע מבירור האבהות. הוא הכחיש את הקשר עם התובע וטען כי הילד כתוצאה מאונס וככל הנראה התובע הוא האנס. אלא שהשופטת ענת הלר-כריש מבית המשפט למשפחה בתל-אביב קבעה כי גרסת האונס לא הוכחה וגם אם הייתה מוכחת, טובת הקטין וזכותו הן לדעת מיהו אבא שלו. לפיכך, היא נענתה לבקשה והורתה על ביצוע הבדיקה.
הנתבע הוא גבר טרנסג'נדר שעדיין רשום במשרד הפנים כאישה. בתביעת האבהות שהוגשה נגדו לפני כשנה וחצי, טען התובע כי הקשר הזוגי בינו לבין הנתבע החל ב-2018 והמשיך כ-8 חודשים, שבמהלכם גרו יחד בדירה שכורה. זמן קצר לאחר שנפרדו, הודיע לו הנתבע שהוא בהיריון אבל לאחר הלידה לא אפשר לו לבקר את הילד או להיפגש עמו.
בכתב ההגנה הכחיש הנתבע את הקשר עם התובע. הוא טען שהוא לא מכיר את התובע ומעולם לא גר איתו. מגיל 16 הוא בעל חזות גברית ומעולם לא קיים יחסי מין עם גבר בהסכמה, ולהיריון הוא נכנס עקב אונס. הנתבע טען כי התביעה מעלה חשש כבד כי התובע הוא האנס וביקש שבנסיבות אלה בית המשפט יימנע מבירור האבהות.
יש ראיות להיכרות
השופטת ענת הלר-כריש הסבירה שלצורך בדיקת רקמות די להוכיח סיכוי כלשהו לקיומם של קשרי משפחה עם הקטין – והתובע עמד בכך.
השופטת ציינה כי גרסתו של הנתבע שלפיה כלל לא הכיר את התובע הופרכה לחלוטין בעדויות ובראיות. כך למשל, עו"ד שאליו פנה התובע כדי להסדיר את מעמדו בישראל העיד ששוחח עם הנתבע וראה אותו, ובעל הדירה ששכר סיפר שראה אותו בביקוריו בדירה וחשב שהוא בן הזוג של התובע.
עוד ציינה השופטת כי המספר של הנתבע נמצא בנייד של התובע והיו ביניהם התכתבויות. כמו כן, בכתב ההגנה הכחיש הנתבע את המגורים בדירה בכלל אבל לאחר מכן, שינה את גרסתו וטען ששכר את הדירה בסופי שבוע עם חברים. גרסה אחרונה זו, קבעה השופטת, לא הוכחה בין היתר משום שהנתבע לא זימן אף אחד מהחברים לעדות וגם לא חקר את בעל הדירה בעניין.
עוד הוסיפה השופטת שלמעשה טענת הנתבע כי התובע אנס אותו מחזקת את המסקנה שיש אפשרות שהוא אביו של הילד. בהקשר הזה הבהירה השופטת כי הנתבע לא הציג ראיות שתומכות בגרסתו שהילד נולד כתוצאה מאונס, אבל גם אם היה מוכיח זאת זה לא מצדיק לשלול מהקטין את זכות היסוד לדעת מיהו אביו. השופטת הוסיפה כי היא מסכימה עם עמדתם של היועץ המשפטי לממשלה ושל האפוטרופסית לדין שמונתה לילד, שזוהי טובתו.
לבסוף, השופטת הדגישה כי אין קשר בין שאלת בירור האבהות לבין התפקוד ההורי של התובע והקשר שיהיה או לא יהיה בינו לבין הקטין אם יתברר שהוא אכן אביו. לאור כל הדברים האלה, השופטת הורתה לבצע בדיקת רקמות לקטין במימונו של התובע.
להחלטה בתמ"ש 7410-11-20
- ב"כ התובע: עו"ד מרווין ניסן כהן
- ב"כ הנתבע: עו"ד דיני משפחה ששי אלעמרי
- האפוטרופסית לדין: עו"ד מרב דוד פלד
עו"ד איתי שרייבר
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.