בית המשפט הורה לבנו של מייסד הפלמ"ח לשלם פיצויי לשון הרע לשכניו, איתם הוא מצוי בסכסוך מר. בסרטונים שפרסם הוא טען שהשניים הציתו והשחיתו את ביתו וגנו של אביו המנוח.
בית משפט השלום בתל-אביב הורה לאחרונה לבנו של מייסד הפלמ"ח יצחק שדה לשלם פיצויים בסך 120,000 שקל לזוג שכנים שלו. השופט אבי שליו התבסס על הכרעת בית המשפט במסגרת הליך פלילי שהסתיים לפני כשלוש שנים, בה נקבע כי חמישה סרטונים שפרסם יורם שדה ביו טיוב, המייחסים לשכניו ביצוע עבירות פליליות, מהווים לשון הרע.
בין השכנים-התובעים לבין שדה (הנתבע) מתקיים סכסוך שנמשך שנים, כשהתובעים טוענים ששדה ומשפחתו עושים שימוש בשטחים ציבוריים בקרבת ביתם, ללא רשות, בתירוץ של שמירה על בית אביו. מנגד, שדה ומשפחתו טוענים להתנכלות ופגיעה בבית ובגן הצמוד לו.
התביעה הוגשה ב-2016 כ"תביעה נגררת" – הליך המאפשר הגשת תביעה אזרחית לפיצויים בעקבות הרשעה פלילית – לאחר ששדה הורשע ב-2015 במסגרת קובלנה פלילית שהגישו נגדו השכנים.
הקובלנה עסקה בשישה סרטונים שפרסם שדה ביוטיוב ב-2010. הסרטונים נשאו כותרות חמורות שבהם שדה טען כי התובע כביכול "מכסח מדרכות" ו"מעלים ראיות" – אף שלא נראו בהם ההתרחשויות המתוארות.
בסרטון נוסף, שבכותרתו נטען כי שליחי התובע "מציתים צמחים", נראתה כתבה שבה צולמו מכונית משטרה וכבאית מגיעות לטפל בשריפה, ואחר כך שדה מתראיין ואומר שיש לו חשוד בהצתה. בסיום הראיון נשתל בסרטון צילום של השכן ולאחר מכן נרשמו שמותיהם של השכנים בצירוף הכיתוב "הכתובת על הקיר".
במסגרת ההליך הפלילי, השופטת לימור מרגולין-יחידי קבעה כי חמישה מתוך ששת הסרטונים מהווים לשון הרע שנעשתה במכוון, וגזרה על שדה מאסר על תנאי למשך חודשיים ופיצוי של 50,000 שקל לשכנים. מאוחר יותר בית המשפט המחוזי הפחית את הפיצוי ל-20,000 שקל.
משוכנע שפרסם אמת
בהליך הנוכחי, התובעים ביקשו פיצויים של מאות אלפי שקלים עקב הכפשת שמם בחמישה אירועים נפרדים. כלומר, הם טענו שמגיע להם פיצוי נפרד עבור כל סרטון.
מנגד, שדה טען שיש להתייחס למקרה כאל אירוע אחד המחייב פיצוי נמוך, מאחר שאמנם הסרטונים הועלו במועדים שונים אך הם עוסקים בנסיבות דומות ונצפים לרוב כמכלול.
אלא שהשופט שליו ציין כי לא מצא בסיס לטענה זו, ובכל מקרה מה שקובע הוא מהות הפרסומים. לפיכך הוא החליט שהפיצוי שייפסק יתייחס לכל סרטון בנפרד.
לאחר שניתח את טענות הצדדים, השופט חייב את שדה לשלם לתובע פיצוי כולל בסך 100,000 שקל וכן פיצוי בסך 20,000 שקל לרעייתו, התובעת. בנוסף, חויב שדה בשכ"ט עו"ד בסך 20,000 שקל.
בנוגע לחישוב גובה הפיצוי, השופט התחשב בכך שהתובעים לא הוכיחו שנגרמה להם פגיעה בהכנסות, כפי שטענו. כמו כן, הוא התרשם ששדה עודנו משוכנע באמיתות הפרסומים, כך שלא ביצע את הפרסום במטרה לפגוע בשמם של התובעים אלא מתוך כוונה להרתיע אותם מפגיעות נוספות – לשיטתו – בקרקע שהוא מטפח במטרה לשמר את מורשת אביו.
מנגד, השופט הפנה בין היתר לכך ששדה המשיך לפרסם את הסרטונים בערוצים שונים (על שם אשתו ובנו), גם לאחר שהחל ההליך הפלילי.
- ב"כ התובעים: עורך דין לשון הרע רון לוינטל
- ב"כ הנתבע: עו"ד יורם מושקט, עו"ד מנחם אברהם
עו"ד יעקב מנור
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.