היורשים לא הגיעו להסכמה – הקיוסק בכניסה לבסיס תל השומר יושכר לצד ג'

הוריהם של הצדדים הם אח ואחות שבמשך שנים החזיקו יחד בקיוסק ותפעלו אותו לסירוגין. לאחר שהלכו לעולמם ילדיו של האח תפסו חזקה בלעדית. ביהמ"ש גיבש הסדר שיצמצם חיכוכים

השופטת שרון גלר הכריעה לאחרונה בסכסוך בין בני דודים באשר לתפעול קיוסק משותף שהיה שייך להוריהם. הורי הצדדים הם אח ואחות שהורישו לילדיהם את זכויותיהם בנכס. מאז 2013 ילדי האח השתלטו על המקום ולא שילמו לילדי האם את חלקם. ניסיונות להביא את הצדדים להסכמות לא צלחו, והשופטת הורתה לילדי האח לפנות את הקיוסק על מנת שיושכר לצד שלישי, תוך הנחיה לחלק את דמי השכירות שווה בשווה.

אמם של התובעים ואביהם של הנתבעים הם אחים שהלכו זה מכבר לעולמם. בבעלותם היה נכס המשמש להפעלת קיוסק ברמת גן, בסמוך לכניסה לבסיס הצבאי תל השומר.

ההורים ניהלו יחד את הקיוסק, משנות ה-60 של המאה הקודמת ועד לשנת 1976. במועד זה הם פיצלו את העסק לשניים, כך שכל אחד מהם ניהל אותו במשך 4 שבועות לסירוגין. כך הם פעלו עד לשנת 1994. ממועד זה ילדיו של האח הפעילו לבדם את הקיוסק, ושילמו לילדי האם דמי שכירות עבור חלקם בנכס. ואולם, באפריל 2013 הם חדלו לשלם את דמי השכירות, מה שהתחיל את ההליכים המשפטיים.

בתביעה עתרו ילדי האם, בין היתר, שבית המשפט יורה לנתבעים להחזיר להם את החזקה בנכס על אתר.

בפסק דין מפברואר 2018 קיבלה השופטת שרון גלר מבית משפט השלום בתל אביב את התביעה בחלקה. היא קבעה שהזכויות בנכס משותפות לתובעים ולנתבעים. עוד נקבע כי בתקופה בה החזיקו הנתבעים לבדם בנכס, במשך כ-20 שנה, שררו בין הצדדים יחסי שכירות.

מאחר שלא הייתה מחלוקת שהנתבעים המשיכו להחזיק בנכס  לאחר אפריל 2013, אך הפסיקו לשלם לתובעים את דמי השכירות, הנתבעים חויבו לשלם לתובעים את דמי השכירות המגיעים להם ממועד זה ועד להגשת התביעה. 

באשר לסעד ההצהרתי נפסק כי לא ניתן לקבל את דרישת התובעים בכתב התביעה, כי החזקה תושב להם באופן בלעדי. 

התובעים ערערו ובית המשפט המחוזי החזיר את התיק כדי שיידרש לאופן מימוש הזכות לחזקה משותפת.

חוסר שיתוף פעולה

בפסק הדין המשלים השופטת שרון גלר קיימה שני דיונים בנוכחות הצדדים תוך ניסיון להביא אותם להסדיר את המחלוקת על אופן השימוש המשותף בנכס, ללא הועיל.

השופטת הבהירה כי במצב זה של חוסר שיתוף פעולה וחיכוכים קיים קושי לגבש הסדר, שעל פי טיבו צריך להיות פרי הסכמה. בנסיבות אלה היא ציינה שאין מנוס אלא לקבוע עבור הצדדים הסדר ליישום השיתוף בזכות לחזקה בנכס.

השופטת מצאה כי הדרך היעילה ביותר היא פינוי הנכס והשכרתו לצד שלישי, כשהצדדים יחלקו ביניהם את דמי השכירות בחלקים שווים. היא כתבה שמנגנון זה יצמצם במידה ניכרת את פוטנציאל החיכוכים בין הצדדים, מצד אחד, ויאפשר הפקה סימטרית של הכנסות מהנכס, מצד שני.

בהתאם קבעה השופטת כי ממועד פינוי הנכס יהיה כל צד אחראי לחצי מההוצאות והעלויות הכרוכות בשימוש בנכס ובחזקה בו, וזכאי לחצי פירותיו וטובות ההנאה הנובעות מהזכות לחזקה בנכס. הנתבעים יפנו את הנכס עד סוף מרץ 2022. 

לא ניתן צו להוצאות.

• ב"כ התובעים: עו"ד בורנשטיין ועו"ד אורן
• ב"כ הנתבעים: עו"ד חלמיש ועו"ד פאלי

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.