חוק חדלות פירעון צמצם את ההגנה על דירות מגורים של חייבים, אבל אפשר להתמודד עם הגזרה באמצעות תכנון חכם
בעלי עסקים, פרילאנסרים ושכירים שנטלו על עצמם התחייבויות באמונה שיצליחו לעמוד בהן לא יכלו לצפות את המפולת הכלכלית שתביא מגפת הקורונה על ישראל והעולם כולו, ורבים מהם מצאו עצמם עומדים לפני פשיטת רגל.
אלא שהליכי פשיטת הרגל הוחלפו לפני כשנה בהליכי חדלות פירעון, וכיום הם מתנהלים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי שהכריז על שינוי תפיסתי ומהותי בהליכי פירוק חברות ופשיטת רגל של יחיד.
מטרתו המוצהרת של החוק החדש משולשת: שיקום כלכלי של החייב, פירעון מרבי של החובות לנושים וקידום שילובו של החייב מחדש בחיים הכלכליים. מטרה נוספת היא ליצוק ודאות וסדר בהליכים ולהביא לידי ביטוי את ההתפתחות שנעשתה בפסיקה לאורך השנים, כך שיהיו תחומים בזמן והחייב ידע לקראת מה הוא הולך.
בשורה או בעיה?
בצד הוודאות והסדר שחוק חדלות פירעון עושה בהליכי פשיטת רגל ניצבת בעיה לא פשוטה שלדעת רבים היא השינוי הבולט ביותר שהביא איתו – צמצום ההגנה על בית המגורים של החייב.
בעבר, חייב שנקלע לפשיטת רגל זכה להגנה מסוימת על קורת הגג שלו במובן זה שפעמים רבות ביתו לא נמכר לצורך כיסוי החובות לנושים (בשפה המשפטית: לא מומש). כיום, לאור המטרה המוצהרת של החוק להביא להגדלת הגבייה עבור הנושים, ההגנה הזו צומצמה והחייב עשוי לאבד את ביתו אם בית המשפט יתרשם שמכירה תביא תועלת משמעותית לנושים.
עקרונית, החוק קובע כי בית המשפט לא יורה על מימוש בית המגורים אלא אם שוכנע שאין דרך אחרת לפרוע את החוב ותוך שהוא שוקל היטב את מצבו של החייב ומשפחתו והיכולת שלהם למצוא סידור חלופי סביר. אלא שבפועל דירת מגורים היא בדרך כלל הנכס היחיד שיש לחייבים ומכירתה היא הדרך היחידה להיפרע מהם.
המשמעות היא שחייבים רבים שייקלעו להליכי חדלות פירעון יאבדו את ביתם.
יש לציין כי במקרים שבהם ערך הדירה נמוך באופן יחסי או שמדובר בחייב מבוגר שאין לו יכולת השתכרות גבוהה ומשפחתו סמוכה על שולחנו, ייתכן שבית המשפט לא יורה על מכירתה. עם זאת, הנטל להוכיח זאת רובץ על החייב כשמנגד עומדים נושים שיעשו כל שביכולתם כדי להפריך את הטענה.
אז איך מתמודדים?
לפני שניגשים להליכי חדלות פירעון חשוב להבין את המשמעות המלאה של הדברים, להיכנס לתהליך בעיניים פקוחות ולתכנן אותו מראש עם ליווי משפטי כדי לצאת לאחריו לחיים חדשים באופן מיטבי.
חייב שיש לו דירה או בית צריך לקחת בחשבון שהוא עשוי לאבד אותם אם אין לו אפשרות להציע הסדר לנושים. אם יש אפשרות להציע הסדר חשוב מאוד לתכנן זאת עם ליווי משפטי צמוד כדי למנוע מצב שבו אחד הנושים יטען להעדפת נושים אסורה או להברחת נכסים כי ההסדר לא מתייחס לכולם.
המצב היום מאפשר להגיע להסדרים טובים יותר מבעבר, שכן כולם מבינים שהמשבר גדול ועמוק ונושים רבים, בתוכם הבנקים, יעדיפו להגיע להסדר מאשר לקבל תשלום חלקי זעום לאחר הליך מלא של חדלות פירעון.
מומלץ לנסות להגיע להסדר כתוב עם הנושים לפני הפנייה להליכי חדלות פירעון, אם כי בהחלט אפשר לגבש הסדר גם לאחר מכן.
אם כבר מגיעים למצב של חוסר ברירה כדאי לחשוב על מכירה עצמית של הבית לפני שהדברים מגיעים להליכי חדלות פירעון. בהליך עצמו הנושים ילחצו לממש את הנכס כך שהוא עשוי להימכר במחיר נמוך, מה גם שבמקרים רבים ממנים כונס נכסים ונתח מהמכירה מועבר לו כשכר טרחה. מכירת הבית והצעת הסדר שוויוני לנושים עשויים להביא לכך שהחייב כלל לא יצטרך לנהל הליכי חדלות פירעון.
על כל פנים, חשוב להבין שהליכי חדלות פירעון הם הזדמנות לקבל הפטר מחובות ולחזור להתנהל כמעט כרגיל בתום תקופה מוגבלת וידועה מראש – ואת הבשורה הזו חוק חדלות פירעון מביא כאור בקצה מנהרת ימי הקורונה.
* עו"ד מיכל שחר עוסקת במשפט אזרחי-מסחרי ומייצגת בהליכי חדלות פירעון ופשיטת רגל
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.