אדם שהואשם בבנייה ללא היתר בעיר העתיקה בירושלים זוכה מחמת הספק. המאשימה לא סיפקה הסבר מדוע האיש נחקר מחוץ למשרדי אגף הפיקוח ומדוע ההודאה נגבתה ממנו בעברית במקום בשפת אמו ערבית
בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים זיכה לאחרונה מחמת הספק נאשם בעבירת תכנון ובניה. האיש הואשם בבניית תוספת של 75 מ״ר למבנה בעיר העתיקה. המאשימה הסתמכה על הודאה שנגבתה ממנו אך בית המשפט מצא פגמים בהתנהלותה. בהכרעת הדין נכתב בין היתר כי טענת האיש שלפיה הוא גר בשנים האחרונות בשכונה מחוץ לעיר העתיקה מבססת ספק סביר.
כתב האישום ייחס לנאשם בנייה ללא היתר של תוספת למבנה בשטח של כ-50 מ"ר ומרפסת בשטח כ-25 מ"ר בעיר העתיקה בירושלים.
המחלוקת העיקרית בין הצדדים הייתה בשאלת אחריות הנאשם לבנייה. המאשימה טענה כי יש להרשיע אותו לאור הודאתו בחקירה. היא הגישה הודעה קצרה מיוני 2014 שרשומה בעברית בה נשאל הנאשם ״מי בונה את התוספת של הקומה עמודים ותקרה״ ועונה ״אני בונה״. בסוף ההודעה נכתב כי החשוד סירב לחתום עליה. המפקח שכתב את ההודעה חתם עליה בערבית. בנוסף נרשם כי היא נגבתה ״במיקום העבירה״.
הנאשם מצידו כפר בכל קשר לבנייה וטען לפגמים בגביית ההודאה. לדבריו, הוא שהה באזור עם חברים ותעודת הזהות שלו נלקחה על ידי שוטרים ששאלו אותו אם הוא בונה. לדבריו, לא נחקר ובוודאי שלא הודה באחריות לבנייה הלא חוקית.
הוא הכחיש כל קשר למבנה וטען כי מזה למעלה מעשר שנים הוא גר מחוץ לעיר העתיקה. הנאשם הציג הסכם שכירות וחשבון חשמל והוסיף כי אין בבעלותו כל מבנה ומצבו הכלכלי לא מאפשר לו בנייה.
סירב לחתום
השופט אליעד וינשל מבית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים קבע כי יש לתת להודעה שהגישה המאשימה משקל אפסי בשל הפגמים שנפלו בה.
ראשית, החקירה בוצעה שלא במשרדי אגף הפיקוח ללא נימוק לכך ותיעוד הנימוק כנדרש בחוק. השופט הבהיר כי בהתאם לחוק על חקירה להתבצע בתחנת משטרה אלא אם כן סבר השוטר שלא ניתן לנהלה בתחנה או שיש צורך ענייני לנהלה בדחיפות מחוץ לתחנה. יש לתעד את ההחלטה לנהל חקירת חשוד מחוץ לתחנה ואת הנימוק לכך בכתב בסמוך ככל האפשר לקבלת ההחלטה.
כלל זה חל בשינויים המחויבים גם בעבירות תכנון ובנייה כשהכלל הוא שניהול החקירה יתבצע במשרדי אגף הפיקוח של המאשימה.
במקרה זה החליט המפקח לנהל את החקירה ״בשטח״ ולא תיעד בכתב את נימוקי ההחלטה.
קושי נוסף הוא בהעדר פירוט בחקירה ובהודעת החשוד לגבי הבינוי אליו מתייחסים הדברים. לא מצויינים פרטי תוספת הבנייה וגם לא מצויין שהפקח הראה לחשוד תמונות של העבירה או שהתבצע הליך הצבעה במקום.
השופט הוסיף כי קושי זה מקבל משנה תוקף נוכח גביית ההודעה בשפה העברית, כששפת האם של הנאשם היא ערבית. המפקח גם לא הסביר מדוע הוא עצמו חתם על ההודאה בערבית ויש בכך אינדיקציה לקושי מסוים בשפה.
עוד כתב השופט כי גרסת הנאשם שלפיה הוא אינו אחראי למבנה וגר במקום אחר עם משפחתו מבססת ספק סביר.
בנסיבות אלה זיכה השופט את הנאשם מחמת הספק.
- ב״כ המאשימה: עו"ד גילי ולנסי
- ב״כ הנאשם: עו"ד פאדל מרה
עו"ד בעז עמיר
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.