האיש שכר נכס בהרצליה לפעילות חברת סטארט-אפ ולא ידע שהיתר הבנייה מיועד רק למגורים. לאחרונה, התקבלה בקשתו לאי-הרשעה. השופט: הרשעה תהווה פגיעה חמורה מדי בנאשם, וכן בעסק ובעובדיו.
בשנת 2012 הוגש כתב אישום בבית המשפט לעניינים מקומיים בהרצליה בגין שימוש מסחרי במבנה שיועד למגורים. כתב האישום הוגש נגד בעל המבנה, חברת סטארט-אפ ששכרה אותו ובעליה.
לייעוץ בהיתרי בנייה:
עורך דין תכנון ובנייה
בעל המבנה הודה והורשע במסגרת הסדר טיעון, ודינו נגזר לפני כשנה. לאחרונה נדון עניינם של שני הנאשמים הנוספים – החברה ובעליה, שהודה בביצוע העבירה אך ביקש שלא להרשיעו.
השופט יוסי ברכיה הסכים להמתין עם הכרעת הדין עד לקבלת לתסקיר מבחן בעניין בעל החברה.קצין המבחן התרשם שהנאשם הכיר בהתנהגותו הבעייתית והמליץ "לשקול בחיוב את סיום ההליך ללא הרשעה".
הנאשם טען כי העבירה בה הואשם היא בגדר "זוטי דברים", כלשון סעיף חוק העונשין הפוטר מאחריות בגין מעשים פעוטים, ולא סיכנה איש.
בנוסף, הוא טען כי התקשר עם בעל המבנה בתום לב, במסגרת חוזה שכירות להפעלת החברה שלו, וכי בחוזה צויין שמותר להשתמש במושכר גם למטרת מגורים וגם למטרת ניהול עסקים. כלומר, הטענה הייתה כי הנאשם – בחור צעיר בתחילת דרכו – לא העלה על דעתו שהפר את החוק.
בהקשר זה הנאשם הזכיר כי בעל המבנה, שניסח את הסכם השכירות, לקח על עצמו אחריות מלאה והורשע.
בנוסף, הנאשם ביקש להתחשב בעובדה שהעסק שלו מספק פרנסה למשפחות רבות, ובכך שהעבירה המדוברת נמצאת במתחם הנמוך ביותר של עבירות הבנייה.
אלא שהמדינה התנגדה לבקשה. נטען מטעמה בין היתר, שעבירות בנייה מהוות "מכת מדינה" וביצוען פוגע באופן ישיר במרקם התכנוני והסביבתי, ולפיכך אין אפשרות להגדירן כ"זוטי דברים".
בנוסף נטען כי טענות הנאשם לפגיעה בעסק נטענו בכלליות וללא גיבוי, ובכל מקרה הן רלוונטיות לעניין העונש ולא לסוגיית אי-ההרשעה.
לא פגע בציבור
השופט ברכיה הסכים עם טענת המדינה שלפיה שימוש חורג אינו בגדר "זוטא" אלא מעשה הפוגע במרחב הציבורי.
עם זאת, השופט השתכנע כי המקרה מהווה חריג המצדיק הימנעות מהרשעה. ראשית, השופט הבהיר כי עבירת שימוש חורג מהיתר היא "ברף הנמוך של עבירות התכנון והבנייה".
לאחר מכן, השופט ניתח את פרטי המקרה הספציפי, וזקף לזכות הנאשם את העובדה שהפסיק מיד את ביצוע העבירה והביע חרטה, מה גם שמעשיו לא פגעו פגיעה ממשית בציבור.
כמו כן, השופט ציין כי הרשעה עלולה לפגוע בשיתופי פעולה של העסק עם גורמי ממסד, מה שיהווה פגיעה חמורה בעובדים הרבים המועסקים אצלו וכתוצאה מכך גם בשיקומו.
בנוסף, השופט קיבל את טענת תום הלב שלפיה הנאשם לא ידע שקיימת בעיה מבחינת חוקי התכנון והבנייה. "אכן, אי ידיעת החוק אינה פוטרת, ואולם יש בנסיבה זו בכדי לשמש אינדיקציה לאי הרשעת הנאשם", הבהיר השופט.
בסיום דבריו השופט החליט כי החברה והנאשם לא יורשעו ועונשם ייגזר בהמשך, לאחר שישמע את הטיעונים של הצדדים.
- ב"כ המאשימה: עו"ד אייל רייך
- ב"כ הנאשמים 2 ו-3: עו"ד גיא יקותיאל
* עורך דין גיא פברמן עוסק בדיני תכנון ובנייה
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.