בתביעתם סיפרו הדיירים שהנתבע הסב מחסן ליחידת דיור, ריצף את החניה והקים פינת אירוח. המפקח על רישום מקרקעין הורה לו להשיב את המצב לקדמותו
גבר שהפך את המחסן והחניה שלו למעין "דירת גן" נתבע על-ידי שכניו למפקח על המקרקעין בנתניה. לטענת התובעים נגרמה להם ירידת ערך בשל פעולות הנתבע, שלמעשה הפך את המחסן לדירה תוך הכבדה על התשתיות הקיימות. המפקח ארז שטיינברג קיבל את התביעה ברובה. קביעתו המרכזית: איסור על הנתבע להשתמש במחסן למגורים, החל ממאי הקרוב.
התובעים הם בעלי שמונה הדירות בבניין בן שלוש קומות ברחוב העצמאות שבהרצליה. בנוסף לדירות מצוי בקומת הקרקע של הבניין מחסן בשטח כ-26 מ"ר, לו צמודה חניה, בבעלות הנתבע.
בתביעה שהגישו נטען שהנתבע הפך את המחסן לדירת מגורים בניגוד לייעודו המקורי, מבלי שקיבל היתר לכך וללא הסכמתם. התובעים הדגישו שהסבת מחסן לדירה מהווה, למעשה, הוספת יחידות דיור שמעמיסה על המערכות והתשתיות בבניין, וכפועל יוצא מכך גורמת לירידת ערך דירותיהם.
בעלי הדירות הוסיפו ששכנם אף ריצף את החניה הצמודה למחסן שלו, הניח שם פינת ישיבה ואירוח עם דשא סינטטי וגדר במבוק, והלכה למעשה הפך את המחסן והחניה למעין דירת גן. בקשתם הייתה, בין היתר, לאסור עליו להשתמש במחסן למגורים, ולסלק את ידו מהרכוש המשותף תוך השבת המצב לקדמותו.
מנגד טען הנתבע כי לא ביצע שינויים כלשהם ברכוש המשותף ולא סיפח לעצמו חלקים ממנו. הוא הוסיף כי ככל שעשה שימוש ברכוש המשותף או בחניה הצמודה למחסן, הרי שהדבר נעשה על-פי חוק ובאופן סביר. לדבריו, התביעה הוגשה במטרה למרר את חייו ולגרום לסילוקו מהבניין, מאחר ש"אינו נאה" בעיני שכניו.
חרג ממשבצת החניה
המפקח שטיינברג הדגיש שאין מחלוקת כי השימוש שעושה הנתבע במחסן למגורים אינו תואם את התכנית התקפה, ואת היתר הבנייה החל על הבניין. נקודה נוספת שהבליט הייתה העובדה שהנתבע ידע בעת רכישת המחסן כי השימוש המותר בו הוא לצרכי אחסון בלבד.
ואולם לאחר ביקור שערך במקום, שוכנע המפקח שהמחסן הוסב לדירת מגורים לכל דבר. "בוצעו עבודות בנייה בתוך דירת הנתבע להכשרת המחסן למגורים באופן שיש בו להוסיף יחידת דיור נוספת לבית המשותף. מביקורי במקום התרשמתי כי מחסן הנתבע הוא דירת מגורים לכל דבר ועניין הכוללת מטבח, שירותים ומקלחת, וחיבורים לתשתית מים וחשמל", כתב.
בהקשר לכך קיבל המפקח את טענת התובעים לפיה הסבת המחסן לדירה משנה את אופי הבניין ופוגעת בערך הדירות, שכן הוספת דירה משמעותה הכבדה על התשתיות הקיימות.
בהמשך קבע המפקח שגם ריצוף החניה באריחים הוא פעולה שהנתבע היה מנוע מלעשות, בהעדר הסכמת שכניו. הוא הסביר שהשינויים הפיזיים בחניה פוגעים במראה התקין והאחיד של הבית המשותף ועלולים לפגוע גם בערך הדירות. יתרה מזאת, הריצוף חורג ממשבצת החניה שבבעלות הנתבע ובוצע בחלקו ברכוש המשותף.
לפיכך המפקח קבע שעל הנתבע ייאסר להשתמש במחסן למגורים, וזאת החל מ-90 ימים לאחר פסק הדין, כלומר החל מחודש מאי הקרוב. עוד נקבע שעל האיש לפרק את הריצוף בחניה ולסלק חפצים שהניח בשטח המשותף שחורג מהחניה שלו, כמו עציצים, דשא סינטטי וגדר במבוק.
לסיום קבע המפקח שבעל המחסן ישלם לשכניו הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 6,500 שקל.
- ב"כ התובעים: עו"ד אירית דרדיק
- ב"כ הנתבע: עו"ד אסף גואטה
לפסק הדין המלא בתיק מס' 7/64/2023
עו"ד נחום שר
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.