עולה חדשה שגרה בדירה בלי ממ"ד ביקשה להתאוורר עם בתה במדינת מוצאה עד יעבור זעם. בית המשפט קצב את החופשה ל-30 יום, אחרת זו תיחשב חטיפה
בית המשפט למשפחה בחיפה קיבל לאחרונה בקשה של עולה חדשה ואם לתינוקת בת 4.5 חודשים, להנפיק לבתה דרכון ולצאת עמה מישראל כדי להתאוורר מהמלחמה עם משפחתה במדינת מוצאה. על רקע חששו של האב כי זוגתו לשעבר תשתקע עם בתם בחו"ל, נעתרה השופטת הילה גורביץ עובדיה לבקשת האם בכפוף להפקדת ערבות מצדה ולכך שיציאת הבת מישראל תוגבל לחודש ימים בלבד.
לפני כשלוש שנים עלתה המבקשת לישראל, מטעמים ציוניים. במהלך שהותה בארץ הספיקה ללמוד לתואר ראשון, לעבוד ולנהל זוגיות עם המשיב, עמו הביאה לעולם את בתם. בשלב מסוים הם הסתכסכו ודרכיהם נפרדו. האם הטרייה קבעה את מושבה בצפון ואילו האב מתגורר עם אמו באזור המרכז.
אלא שאז הגיע ה-7 באוקטובר הנורא, והאם – שאינה מתורגלת בסבבי לחימה רוויי אזעקות – נכנסה לפאניקה וביקשה לברוח עם בתה למדינת מוצאה. היא סיפרה בבית המשפט שאין לה ממ"ד בדירה וכי שגרירות מדינת המוצא שלה הציעה לה טיסת חילוץ, עליה היא מבקשת לעלות עם בתה עד שיירגעו העניינים במדינה.
בשלב מסוים, על רקע חשש האב – אותו תיארה האם כאובססיבי, נקמני ואלים – שהשתיים ישתקעו שם, היא הסכימה לכך שהשהייה בחו"ל לא תימשך יותר מ-30 יום, ואף הואילה להעמיד את קרנות הפנסיה וההשתלמות שלה כבטוחה לשם כך.
אבל האב לא השתכנע. לדבריו, אם באמת אכפת לאם משלום בתה, היא הייתה מסכימה להצעתו לגור עמו במרכז, או לעבור למלון או דירה ממוגנת שהוא יממן עבורה. האב הוסיף בהקשר לכך שגם במדינת המוצא של האם ישנם גלי אנטישמיות שיעמידו את ביטחון בתו בסכנה. מכאן, לטענתו, שיש לדחות את הבקשה ולהותיר את הבת בישראל.
חשש שהזמני יהפוך לקבוע
השופטת גורביץ עובדיה הסבירה שהעיקרון הרלוונטי לצורך הכרעה בבקשה הינו טובת התינוקת. אלא שלדבריה, אין להעניק לעיקרון זה פירוש פשטני לפיו טובתה של התינוקת שלא לשהות באזור בו מתחוללת מלחמה. ההכרעה מורכבת יותר ומשתנה בהתאם לנסיבות.
השופטת ציינה כי מצד אחד ניתן להבין את רצון האם, עולה חדשה שאינה למודת ניסיון במלחמות ישראל, להתאוורר עם בתה בתקופה הנוכחית אצל משפחתה בחו"ל. מן העבר השני, אין להתעלם מכך שהאם מחזיקה באזרחות כפולה וקיים חשש מסוים שהזמני יהפוך לקבוע.
ואולם השופטת התרשמה שבקשת האם אינה נגועה בחוסר תום לב, וכי נראה שחששה כן ונובע מדאגה אותנטית לשלום בתה. בנוסף, מאז עלייתה ארצה היא השתלבה בעבודה ובלימודים אקדמאיים ונמצאת כפסע מסיום תואר ראשון, כך שסביר להניח שלא תרצה להוריד את אלה לטמיון.
שילוב עובדות אלה, לצד הגבלת היציאה מישראל ל-30 ימים וחיוב האם בהפקדת ערובה כספית, הובילו את השופטת לאפשר לה להנפיק דרכון עבור בתה ולהתיר לשתיים לצאת מישראל חרף התנגדות האב.
השופטת קבעה שאם המבקשת ובתה לא יחזרו במועד שנקבע, ייחשב הדבר ל"חטיפה" על-פי אמנת האג. בנוסף חויבה האם, במהלך שהותה בחו"ל, לערוך בין התינוקת לאביה שיחת וידאו בת 10 דקות מדי יום, עד שובה ארצה.
- ב"כ האם: עו"ד אריאל יום טוב
- ב"כ האב: עו"ד ישי מויאל
עו"ד רחל מור
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.