בית הדין לעבודה דחה את טענת החברה כי העובדת פוטרה עקב היעדרויות רבות וללא קשר לטיפולים.
בית הדין לעבודה בתל אביב דחה לאחרונה את ערעורה של יצרנית הלחם "ברמן", במסגרתו ביקשה לבטל את החלטת הממונה על חוק עבודת נשים לאסור על פיטורי עובדת ותיקה שנמצאת בטיפולי פוריות.
העובדת החלה את דרכה בחברה לפני כ-17 שנה וב-5 השנים האחרונות ניהלה חנות באחד מסניפי הרשת בירושלים.
בנובמבר 2016 היא הודיעה למנהליה כי היא מתחילה בטיפולי פוריות וכ-3 חודשים לאחר מכן זומנה לשימוע שלאחריו הוחלט על פיטוריה.
רק לאחר הפיטורים פנתה החברה לממונה על חוק עבודת נשים במשרד העבודה וביקשה לאשרם בטענה שהעובדת פוטרה עקב היעדרויות וללא שום קשר לטיפולים שעברה. הממונה לא אישרה את הפיטורים אך החברה החליטה להילחם על זכותה לפטר– וערערה על החלטתה לבית הדין לעבודה.
החברה חזרה על הטענות שהעלתה בפני הממונה והוסיפה כי מאחר שהעובדת הייתה רק בשלבי בדיקות – ולא במהלך טיפולי הפוריות עצמם – חוק עבודת נשים ממילא לא חל עליה ולכן כלל לא היה צורך באישור הממונה. כמו כן נטען כי העובדת לא המציאה אישור רפואי על טיפולי הפוריות.
מנגד, העובדת טענה כי עבדה ללא רבב עד לשלב בו נאלצה לעבוד טיפולי פוריות, ואף בזמנים שנעדרה מהעבודה המשיכה לנהל את החנות "ביד רמה". העובדת גיבתה את דבריה במסרונים והתכתבויות מייל עם בעל החנות המוכיחים זאת.
לפיכך העובדת טענה כי הסיבה היחידה לפיטוריה היא טיפולי הפוריות והעובדה שהיא תכננה להיכנס להיריון וללדת. על כן, החלטת הממונה שלא להתיר את פיטוריה הייתה נכונה, ראויה ו"מנומקת להפליא", ויש להשאירה על כנה.
לעניין האישור הרפואי השיבה העובדת כי התעכבה עם המצאתו משום שהמתינה לחזרתו של הרופא שלה מחו"ל.
קצת על חוק עבודת נשים
השופטת עידית איצקוביץ (אב"ד) קבעה כי "האיסור לפטר עובדת המטופלת בטיפולי פוריות הוא הכלל", ומעסיק שבכל זאת רוצה לפטר עובדת כזו חייב להוכיח שלפיטורים אין קשר לטיפולים.
בהמשך, השופטת דחתה את טענת החברה לגבי פרשנותו של חוק עבודת נשים וקבעה כי ההגנה המוקנית בו מפני פיטורים חלה גם על שלב הייעוץ והאבחון לפני הטיפולים עצמם.
לעניין האישור הרפואי קבעה השופטת איצקוביץ כי אין חובה להגישו בתחילת התהליך ובהחלט אפשר להעבירו למעסיק גם בדיעבד. על כל פנים, במקרה הנוכחי הסיבה לכך שהעובדת לא המציאה אותו הייתה אובייקטיבית ולכן אין לזקוף זאת לרעתה.
לבסוף קבעה השופטת כי הממונה במשרד העבודה בחנה היטב את הראיות, ומסקנתה שלא לאפשר את פיטורי העובדת הייתה מבוססת ומנומקת. לכן אין שום סיבה לשנות אותה.
משכך השופטת דחתה את ערעורה של ברמן וחייבה אותה בהוצאות משפט בסך 10,000 שקלים לעובדת ולמדינה.
עו"ד אלכסנדר ספינרד
עוסק/ת ב-
דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.