הילד נסע על קורקינט בחצר הקייטנה והתנגש בילד אחר. הוא נפל, שבר שן וחתך את השפה. תביעה שהגישו הוריו נגד מפעילת הקייטנה התקבלה
בית משפט השלום ברמלה חייב לאחרונה את החברה לתרבות פנאי וספורט בת ים לפצות הורי ילד שנפצע במסגרת קייטנה שהפעילה. ההורים טענו כי הנתבעת התרשלה בכך שאפשרה לבנם רכב על קורקינט שאינו מתאים לגילו ולתנאי החצר. הנתבעת טענה מנגד שצוות הקייטנה עשה כל שביכולתו לשמור על הילדים ואי ניתן היה לצפות את התאונה. השופט דב גוטליב שוכנע כי לפני התאונה הילד השתולל ונסע במהירות על דק צר ומסוכן, כך שצריך היה לצפות את התוצאה ולמנוע אותה.
בכתב התביעה שהגישו ההורים בשם בנם הם טענו כי באוגוסט 2015, בעת שהיה בן 4.5, השתתף בנם בקייטנה של הנתבעת. באחד הימים בשעת צהריים הוצאו הילדים לשחק בחצר. בנם רכב על קורקינט, התנגש בילד אחר שנסע על "בימבה" ונפל על פניו. נגרמו לו שבר באחת השיניים וחתך בשפה.
לטענת ההורים, צוות הקייטנה פעל בחוסר זהירות וברשלנות בכך שלא השגיח כראוי על הילדים, ואפשר להם לרכוב על קורקינט שאינו מתאים לגילם, ללא תנאים מתאימים בחצר (קיימים בגינה הפרשי גבהים, מדרגה ושביל דק צר).
הנתבעת הכחישה את האירוע ואת הקשר בינו לבין הנזק שנגרם לילד. היא טענה שהוצאת ילדים לשחק בחצר היא פרקטיקה נהוגה בכל גן וצהרון, שהקורקינט הוא צעצוע שגרתי ולא מסוכן והחצר בטיחותית.
עוד נטען כי צוות הקייטנה עשה כל שביכולתו לשמור על הילדים, אך בנם של התובעים איבד שיווי משקל באופן לא צפוי ולא ניתן למנוע כל אירוע בו נפגעים ילדים במסגרת חינוכית.
כמו כן נטען כי התביעה הוגשה בחלוף 3 וחצי שנים מהתאונה ומדובר בשיהוי
חובת זהירות כמו של אב לבנו
השופט גוטליב קיבל את התביעה וקבע שהאחריות לתאונה מוטלת על הנתבעת. מעדויות של הגננת והסייעת הוא התרשם כי טרם התאונה הילד לא היה רגוע, השתולל ורכב במהירות על הקורקינט בשביל צר יחסית.
בנסיבות אלה, "צריך היה וניתן היה לצפות את התרחשות התאונה, לבטח בשים לב לגילם הצעיר )מאוד) של הקטינים", קבע השופט. הוא הדגיש שאכן לא ניתן למנוע כל תאונה במסגרת חינוכית, אך במקרה זה בו סגל הגן הבחין בהתנהגותו של הילד, והגננת אף העירה לו, היה עליהם להפסיק את ההשתוללות.
השופט ציין שלפי הפסיקה, במערכת היחסים בין הנתבעת (והסגל מטעמה) לילדים בקייטנה, קיימת חובת זהירות הדומה לזו של אב כלפי לבנו.
בתוך כך הוא דחה את טענת הנתבעת לשיהוי, והסביר שלפי החוק תקופת ההתיישנות בתביעה של קטין מתחילה להיספר רק בהגיעו לגיל 18.
בגין עזרת צד ג', הוצאות ונזק לא ממוני נפסק לתובע סכום כולל של 25,000 שקל, בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור 20% מהסכום שנפסק.
הפיצוי יופקד בחשבון שייפתח על שם הילד ויושקע בתוכנית חסכון עד שימלאו לו 18 שנים.
- פסק הדין המלא: ת"א 61369-03-19
- ב"כ התובע: עו"ד יעל אמר רוזנברג
- ב"כ הנתבעת: טלי בן סימון
עו"ד אלכסיי קובלנקו
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.