ידיעה בלעדית של פסקדין, שפורסמה גם ב-
לפסק הדין בעניין פלונית ואח' נ' אלמוני(אסיר) ואח'
האם בתה הקטינה של יצאנית שהתאבדה בעקבות התעללות חמורה, תקבל פיצויים מהסרסור ומהמדינה? בית המשפט נדרש להכריע בסוגיה מורכבת וקשה.
תביעה יוצאת דופן הוגשה על-ידי בתה הקטינה של אישה ממולדובה, שהגיעה לארץ בשנת 2001 לעסוק בזנות והתאבדה כשנתיים מאוחר יותר, לאחר שעברה מסכת התעללות קשה. הבת הגישה את התביעה באמצעות סבתה, נגד סוחר הנשים שהיה אחראי להבאת אמה לארץ וכנגד המדינה.
התביעה נגד הסוחר הוגשה לאחר שהורשע בהליך פלילי שניהלה נגדו המדינה, נגזרו עליו 11 שנות מאסר והוא ריצה שני שליש מתוכם. התביעה נגד המדינה הוגשה על סמך העובדה כי הסוחר שימש כמודיע משטרתי ועל כן, לפי כתב התביעה, המשטרה לא עשתה די על מנת למנוע את מעשיו ולנקוט נגדו הליכים כלשהם.
עוד יצויין, כי עם הרשעתו של הסוחר, בשנת 2003, הגישה נגדו המנוחה - אמה של הקטינה התובעת - תביעת פיצויים. במסגרת התביעה אף הגישה תצהיר המתאר מסכת התעללות קשה מאוד, הכוללת אינוס, קיום יחסי מין עם עשרות לקוחות ביום במשך שבעה ימים בשבוע, מאסר בדירה שעבדה בה ואיומים עליה ועל בני משפחתה במולדובה. כחודש לאחר הגשת התצהיר היא נמצאה תלויה ללא רוח חיים בדירתה, ואין מחלוקת שהתאבדה.
המדינה התרשלה?
התובעת, בתה של המנוחה, עתרה לפיצוי מהמדינה ומהסוחר בגין כספי האתנן שנגזלו מאמה, הפסדי השתכרות, פגיעה בזכויות חוקתיות וכאב וסבל.
בכתב התביעה נטען, כי המדינה נושאת בקשר סיבתי להתאבדות האם. המשטרה, טענה התובעת, ידעה על מעשיו של הסוחר, שהיה מודיע משטרתי, והתרשלה בטיפול בו ואף התירה לו להמשיך ולבצע את העבירות בהן הורשע מאוחר יותר. התובעת טענה כי אפשר היה לעצור את הסוחר מוקדם יותר, עוד כשהחזיק את אמה בדירת הזונות והתעלל בה.
המדינה טענה בתגובה, כי על אף שהסוחר שימש כמודיע משטרתי, הוא הוזהר שלא לבצע עבירות ושאין לו חסינות מפני הליכים פליליים. עוד טענה, כי אמה של התובעת ונשים אחרות שהוחזקו בדירת הזונות לא שיתפו פעולה עם המשטרה על אף שאותרו והועברו למקלט, וולא מסרו מידע מפלילנגד הסוחר, מה שהקשה על איסוף הראיות נגדו, שהושגו רק עם הפעלתו של סוכן סמוי נגד הסוחר.
הסוחר, מצידו, ניסה להכחיש את התעללותו במנוחה. עוד הוסיף, שבתמורה להיותו מודיע משטרתי, הותר לו להמשיך ולבצע עבירות של סחר בנשים.
המדינה אשמה?
השופטת יעל הניג ציינה, כי סבלה של המנוחה לא היה שונה מסבלן של קורבנות סחר רבות, שלא התאבדו. עוד הוסיפה, כי הוכח שטרם התאבדותה לא נצפו אצלה סימני מצוקה והיא אף הגישה תביעה כנגד הסוחר המתעלל, כך שלא ניתן היה לצפות את ההתאבדות.
על סמך עדויות השוטרים המעורבים, מצאה השופטת שהמשטרה פעלה נגד הסוחר כמיטב יכולתה ובהתאם למשאבים ולמידע שעמדו ברשותה באותה עת. לפיכך, קבעה השופטת, על אף סבלה הנורא של המנוחה, לא נמצא קשר סיבתי בין פעולות המדינה להתאבדותה, ועל כן התביעה נגדה נדחתה.
"קשה בכלל למצוא מילים לתיאור אשמו הפלילי, האזרחי והמוסרי כלפי המנוחה", כתבה השופטת בנוגע לסוחר. "הנתבע רמס כל כבוד וזכויות אדם של המנוחה", קבעה השופטת ופסקה כי ישלם לתובעת פיצויים בסך של כ-650 אלף שקל. כן חויב הסוחר לשלם את אגרת המשפט, הוצאות של 10,000 שקל וכן שכ"ט של כ-130 אלף שקל (20% מהסכום הפסוק).
"הפיצוי אינו מידתי"
עו"ד אילנה בן-שושן גורן, העוסקת בתחום הנזיקין, סבורה כי הפיצוי אינו מידתי ואינו מפצה על הסבל הרב שחוותה המנוחה, שזכויות האדם שלה נשללו בהתעללות נוראית ומרבית האתנן ששולם לה על ידי הלקוחות נגזל ממנה.
"באשר למדינה", מוסיפה עו"ד בן-שושן גורן, "על אף שבית המשפט ערך איזון ראוי בין האינטרס של המדינה להפעיל מודיעים וסוכנים סמויים גם במחיר של פגיעה בקורבנות, הרי שעולה מפסק הדין שמסקנה זו לא היתה נוחה לביהמ"ש".
בא כח התובעת: עו"ד בן-נתן
לפסק הדין בעניין פלונית ואח' נ' אלמוני(אסיר) ואח'
למדור: נזיקין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.