השופט גינה בחריפות את הבן: "השתמש באימו כחומר ביד היוצר, טווה רשת קורים שנועדה לנשל אותה מכל זכות. חשב שביצע את הפשע המושלם אך הותיר עקבות למכביר"
מקרה חריג בחומרותו נדון לאחרונה בבית המשפט למשפחה בתל אביב: גבר ניצל את היותה של אימו קשישה דמנטית ואנאלפבתית על מנת להשתלט על רכושה. הוא העביר לבעלותו בית השייך לה ואף מכר מגרש בבעלותה, תוך ששלשל לכיסו את התמורה. בתביעה שהגישו נגדו אחיו, קבע סגן הנשיאה יהורם שקד שהבית והכספים יוחזרו לאם.
מדובר באלמנה בת 88 שמזה כארבע שנים ענייניה מנוהלים באמצעות אפוטרופוס, עקב ירידה קוגניטיבית על רקע דמנציה. יחד עם בעלה, שנפטר בסוף שנות התשעים, היא הביאה לעולם שבעה ילדים. עד לפני מספר שנים היו בבעלותה שני נכסים: מגרש בגבעת אולגה ובית בהרצליה. ואולם בשלב מסוים הועבר הבית ללא תמורה על-שם אחד מבניה, הנתבע, ואילו המגרש נמכר ב-800 אלף שקלים, ותמורתו שולשלה לכיסו.
בתביעה שהוגשה לבית המשפט בינואר 2022 באמצעות שאר ילדי הקשישה ובהסכמת האפוטרופוס, נטען שהנתבע ניצל את מצבה הרפואי והקוגניטיבי הירוד של אימו ואת תלותה בו, המועצמת בכך שאינה יודעת קרוא וכתוב, כדי לנשלה מכל רכושה בעודה בחייה. הם עתרו להורות על ביטול העברת הרכוש והכספים והשבתם לאימם.
מנגד טען הנתבע כי אימו היא שיזמה את העברת הבית אליו במתנה, והיא גם זו שעומדת מאחורי מכירת המגרש תוך העברת התמורה לכיסו. לטענתו היא עשתה זאת מתוך דאגה לו, בהיותו הבן המועדף שתמיד טיפל בה ועשה ויתורים משמעותיים למענה.
"חי בהסתרה ובטשטוש"
אבל את השופט שקד טענות הנתבע לא שכנעו. על רקע סירובו להשיב היכן הופקדו הכספים ממכירת המגרש, כתב השופט: "אם הייתה אמת בגרסתו של הנתבע משל אמו מסרה לו את תמורת המגרש כדת וכדין, מה מנע ממנו להשיב מיד היכן הכספים. התרשמותי מתשובותיו אלו היא של אדם שחי בהסתרה ובטשטוש כחלק מהתנהלות יום יומית".
לדברי השופט עדותו הכללית של הנתבע הותירה רושם קשה ואופיינה במניפולטיביות, שקרים ובעיקר ניסיונות לפזר עשן תוך הסתרת האמת. כך למשל, הנתבע נתן תשובות סותרות לשאלה האם אימו ערכה צוואה, והעיד למעלה מ-60 פעמים ש"אינו זוכר" בתשובה לשאלות פשוטות שבליבת ההליך.
השופט, שלא קנה את ניסיונות ההתחמקות של הנתבע, קבע שהוא "עשה באימו שימוש כחומר ביד היוצר, מבלי שיהיו לה מודעות ורצון מספיקים להעביר לו את זכויותיה בבית המגורים. הנתבע טווה רשת של קורים שנועדה לאפשר לו לנשל את אמו מכל זכות כלכלית שיש לה, מתוך תכנון מוקדם ומחשבה (שהתבדתה בפסק דין זה) כי את שנעשה לא ניתן יהיה להשיב". עוד הוא הוסיף כי הנתבע חשב שהצליח להוציא לפועל את "הפשע המושלם", אלא שהוא הותיר אחריו עקבות למכביר שמובילות אליו ואל מעשיו.
בנסיבות אלה קבע השופט שהן עסקת המתנה בנוגע לבית והן מכירת המגרש והעברת התמורה לנתבע נעשו שלא על דעת האם, ולפיכך הן בטלות. הוא הורה לרשום את הבית על-שם הקשישה ואף להעביר אליה את 800 אלף השקלים ממכירת המגרש, השייכים לה. בנוסף חויב הנתבע לשלם לאחיו שכ"ט עו"ד בסך 80 אלף שקלים.
- ב"כ התובעים: עו"ד אברהם סטי
- ב"כ הנתבע: עו"ד תומר ברזיק
עו"ד מורן בריק מילר
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.