האב העניק בהסכם גירושים את חלקו בדירה לפרודתו, אך היא נפטרה לפני סידור הגט. בהתאם לצוואתה, בתה אמורה הייתה אמורה לקבל את הדירה. בית המשפט הכריע של מי הנכס
בפסק דין שפורסם לאחרונה קיבל בית הדין הרבני בתל אביב תביעת גבר לביטול סעיף בהסכם הגירושים עליו חתם עם פרודתו טרם מותה, לפיו הוא מעניק לה את חלקו בדירתם, העוברת בימים אלה התחדשות עירונית. הדיינים צבי בירנבאום (אב"ד), אריה אוריאל ונפתלי הייזלר קבעו שפטירת האישה גוררת את ביטול המתנה, כך שהדירה תחולק בין הפרוד שלה ליורשיה.
התובע והמנוחה חיו כפרודים למשך כשני עשורים. בשלב מסוים הם החליטו שהגיע הזמן להתגרש וערכו בסיוע בתם, עורכת דין במקצועה, הסכם גירושים. בהסכם נקבע, בין היתר, ש"הבעל מתחייב להעביר לאישה על-פי הסכם גירושין זה וללא תמורה את כל זכויותיו בדירה, דהיינו מחצית מהזכויות בדירת המגורים". מדובר בדירתם שברמת גן העוברת בימים אלה פינוי-בינוי.
במאי 2020 אושר ההסכם בבית הדין אלא שבטרם ניתן הגט הלכה האישה לעולמה. ברקע ניצבה העובדה שהמנוחה הותירה צוואה לטובת בתה עורכת הדין. הבעל, שחשש כי הולך להפסיד פיסת נדל"ן יוקרתית לבתו, הגיש בקשה לביטול הסכם הגירושים.
לטענתו בתו "בישלה" הן את הצוואה לטובתה והן את הסכם הגירושים, עליו החתימה אותו באקראי בתחנת אוטובוס, מבלי שיבין למה הוא נכנס. טענתו המרכזית הייתה שחוזה הגירושים הוא בבחינת הסכם מותנה, כשהתנאי הוא הגירושים עצמם – אשר לא התקיימו בגלל פטירת פרודתו. מכאן, לשיטתו, שההסכם בטל ולכן חצי מהדירה נותרה בבעלותו.
מנגד עמדה הבת על כך שהוריה הצהירו בפני בית הדין כי הם מבינים את תוכן ההסכם, משמעותו וההתחייבויות שבו, כך שאין מקום לבטלו. לעמדתה אי סידור הגט בגלל מות אימה אינו עילה לביטול ההסכם, והוא שריר וקיים.
הרציונל: פיצוי לאישה
הדיינים תרו אחר הרציונל המונח בבסיס בחירת הבעל לוותר על חלקו בדירה לטובת המנוחה, ומצאו שרצונו היה לפצות את האישה להמשך חייה לאחר הגירושים, עבור שנים רבות בהן נשאה לבדה בעול הכלכלי. ואולם, בנסיבות המצערות של מותה, הדיינים הגיעו למסקנה שאין היגיון במתן המתנה ליורשיה במקומה.
לזאת הוסיפו הדיינים את העובדה שצמד המילים "הסכם גירושים" מופיע בהסכם פעם אחת בלבד, ורק בהקשר של הדירה, בעוד שלאורך ההסכם חוזרת על עצמה המילה "הסכם" ללא המילה גירושים. הדבר מוכיח, לעמדתם, שהעברת הדירה הייתה בהקשר של הגירושים, להבדיל מהקשרים אחרים.
בנסיבות אלה קבעו הדיינים שבחירת הבעל להעניק לפרודתו את חלקו בדירה ללא תמורה הותנתה בגירושים בפועל, ומשאלה מעולם לא קרו נוכח פטירתה – הרי שהסעיף בהסכם המורה על המתנה בטל, וחצי מהדירה תישאר בבעלות הבעל. לגבי החצי השני הסבירו הדיינים שהוא יועבר ליורשי האישה כפי שיקבע בית המשפט בהליך שמתנהל בימים אלה בנוגע לירושתה, על רקע הצוואה לטובת בתה.
- ב"כ התובע: עו"ד גבריאל ישראלי
- ב"כ הנתבעת: עו"ד גבריאל מויאל
עו"ד לאה קליין אליאב
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.