בבית המשפט למשפחה התקבלה תביעה שהגישה אמה של הילדה נגד בן זוגה לשעבר. השניים נפרדו כשהאם הייתה בהיריון. האב הכחיש שמדובר בבתו אך בדיקת רקמות אישרה זאת
השופטת עפרה גיא קיבלה לאחרונה תביעת מזונות שהגישה אם לילדה בת 4 נגד בן זוגה לשעבר. האב טען כי האישה גנבה ממנו זרע וכי הוא חולה בסרטן ללא אפשרות לעבוד. השופטת פסקה כי מכיוון שהילדה מתחת לגיל 6 על האב מוטלת חובת מזונות אבסולוטית והוא ישלם 1,700 שקל בחודש.
הקטינה נולדה ב-2017. בשל מחלוקת בין הצדדים האם הנתבע הוא אבי הקטינה בוצעה בדיקת סיווג רקמות ובאוקטובר 2018 קבע בית המשפט כי הוא האב.
במסגרת תביעת המזונות האם סיפרה כי הקטינה נולדה כתוצאה מקשר שניהלה עם הנתבע. לדבריה, היא אינה עובדת, חזרה לגור אצל אמה ומתקיימת מהבטחת הכנסה של כ-3,000 שקל לחודש.
הנתבע טען כי הצדדים הכירו בארצות הברית ושם לא היה ביניהם קשר רומנטי. לדבריו, לאחר חזרתו ארצה חודש הקשר ביניהם אך הוא לא היה עקבי ורציף.
הוא הוסיף כי בסמוך לאחר שהחלו להיפגש הודיעה לו התובעת כי היא בהיריון והוא ביקש שתעשה הפלה לאור מצבו הרפואי הקשה.
הנתבע הסביר שלקה בסוג סרטן שיש לו השלכות ישירות על פוריות ובנסיבות אלה לא האמין שההיריון נבע מקשריו עם התובעת.
לדבריו, כשלושה חודשים לאחר שהתובעת סיפרה לו שהיא בהיריון נפרדו דרכיהם. היא לא הודיעה לו דבר על לידת הקטינה ונודע לו על כך באופן מקרי, מעיון של אביו בפייסבוק.
באשר למצבו הכלכלי ציין הנתבע כי הוא חסר כל ולא עבד תקופה ארוכה בשל מחלתו. הוא הדגיש כי הפך לאב בעל כורחו ויש לקחת בחשבון שהוא אינו מסוגל לעבוד בעבודה קשה.
התובעת השיבה כי הנתבע מבקש לחמוק מתשלום מזונות בתו ומנסה להציג מצג שווא לפיו נגנב לו זרע. באשר לטענה בדבר בקשתו של הנתבע לבצע הפלה הדגישה התובעת כי אין לו כל זכות להחליט בשמה על הפסקת ההיריון.
לשוב למעגל העבודה
השופטת עפרה גיא מבית המשפט למשפחה באשדוד הבהירה כי בהתאם לדין האישי שחל על הצדדים מוטלת על האב החובה לשאת בכל צרכיה ההכרחיים של הילדה מדין תורה.
היא ציינה כי אף שהנתבע טען כי הוא סובל מסרטן בפועל הוא לא הציג ולו אסמכתא אחת ביחס לקיום המחלה, ולא הוכיח כי היא פגעה בכושר עבודתו. בנסיבות אלה היא דחתה את הטענה.
עוד קבעה השופטת כי אין הסבר מניח את הדעת לכך שהיקף עבודתו של הנתבע צומצם מאוד וכושר השתכרותו עומד על 7,500 שקל, בהתאם לתלושי שכר שצורפו. ״מוטב יעשה הנתבע באם ישוב בהקדם למעגל העבודה״, כתבה.
השופטת אמדה את צרכיה ההכרחיים של הקטינה בסך של 1,200 שקל לחודש. היא הבהירה כי מעבר לצרכים ההכרחיים הצדדים חייבים במזונותיה מדין צדקה, כשהחלוקה תיעשה בהתאם ליכולותיהם. מכיוון שלא הובאו ראיות בדבר צרכים נוספים קבעה השופטת שהאב יישא במזונות ומדור בסך כולל של 1,700 שקל בחודש.
באשר לתקופה שמעל גיל 6 ומכיוון שהאב אינו נפגש עם הקטינה כלל קבעה השופטת שיש לבצע הפחתה מצומצמת בלבד בגובה המזונות ולא חלוקה שוויונית בין הצדדים כך שהחיוב יעמוד על 1,400 שקל.
לא ניתן צו להוצאות.
- ב״כ התובעת: עו"ד אלדד זכריה
- ב״כ הנתבע: עו"ד שולמית אלדן
עו״ד שאול אטיאס
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.