כמה ימים לאחר שכבר קיבלו שיקים וסיכמו על שכירות לחמש שנים, החליטו בעלי דירה ברמת השרון לבטל את העסקה. ביהמ"ש קיבל את תביעת השוכר ואשתו: "גם הסכמים עם אדם שהורשע בפלילים יש לכבד".
זוג עם ילדים התקשר לפני כחצי שנה בחוזה שכירות עם בני זוג, בעלי דירה ברמת השרון. אלא שהשכירות לא יצאה אל הפועל, והשוכרים הגישו בבימ"ש לתביעות קטנות בהרצליה תביעה נגד בעלי הדירה.
לייעוץ בחוזי שכירות:
עורך דין דיני מקרקעין
הם טענו כי חתמו על הסכם שכירות לחמש שנים ומסרו המחאות לנתבעים, אך כשלושה ימים לאחר החתימה התקשר המתווך וביקש מהתובע לסור למשרדו, שם התנצל והודיע לו שהנתבעים ביקשו לבטל את ההסכם לאחר שחיפשו אחר שמו באינטרנט וגילו שיש לו עבר פלילי.
התובעים טענו כי ביטול ההסכם שלא כדין הסב להם נזקים. לטענתם, הם השכירו את ביתם שלהם בהסתמך על ההסכם. כתוצאה מכך, הם נאלצו למצוא דיור חלופי בלחץ של זמן ובתנאים גרועים, ואף התגוררו במשל מספר שבועות בסלון בית אמה של התובעת.
בבית המשפט התובע לא הכחיש שיש לו עבר פלילי ואף הודה כי מדובר בעבר חמור – הוא הורשע ברצח שביצע בהיותו קטין. אלא שלדבריו, מאז חלפו שנים רבות, הוא התחתן, הקים משפחה ופתח "דף חדש" בחייו. הוא אף טען כי הוא מודע לכך שעברו עשוי "להבהיל", כלשונו, אולם כיום אין לו כל קשר לאורח חיים עברייני, והוא לא חייב לגלות על עברו, שכן העניין אינו רלוונטי.
מנגד, הנתבעים טענו כי בין הצדדים כלל לא נחתם הסכם, אלא רק התנהל מו"מ, שבמהלכו התבררה להם "זהותו האמיתית" של התובע, עימו לא היו מוכנים ליצור קשר אילו ידעו על עברו מהיום הראשון.
לטענתם, התובע הטעה אותם בנוגע לזהותו, כשהחליף את שמו במשרד הפנים. עוד נטען כי לאחר שהופסק המשא-ומתן כל המסמכים הנוגעים לשכירות הוחזרו לידי המתווך כשהם לא חתומים.
לא חייב לגלות
השופט אמיר ויצנבליט קיבל את גרסת התובעים והשתכנע שבין הצדדים נחתם הסכם מחייב. בהקשר זה השופט ציין כי הנתבעים הציגו גרסאות סותרות ולא עקביות במספר עניינים. כך למשל, תחילה טענו כי מעולם לא חתמו על ההסכם, אך בשלב מאוחר יותר טענו כי "יכול להיות" שהנתבעת חתמה בראשי תיבות.
לחיזוק קביעתו, השופט הצביע על סממנים נוספים כמו מסירת ההמחאות לשכר הדירה ולתשלום ועד הבית, שטר חוב, דמי תיווך והבאת הערבים. לפי השופט, ניסיון החיים מלמד כי פעולות אלה מתבצעות לאחר כריתת הסכם ולא לפניו.
לאחר מכן, השופט בחן את השאלה האם הנתבעים ביטלו את ההסכם כדין, והגיע למסקנה שלא. השופט ציין, בין היתר, כי אין מקום לקבוע באופן גורף שכל אדם שמעוניין לשכור דירה חייב לגלות מיוזמתו שיש לו עבר פלילי.
"הטלת נטל כזה אף תפגע ביכולתם של עבריינים להשתקם ולחזור למוטב לאחר שסיימו לרצות את עונשם. זאת ועוד, הטלת נטל מסוג זה אף פוגעת בפרטיותו של העבריין, אשר מטבע הדברים אינו מעוניין לחשוף את עברו שוב ושוב בכל אשר ילך", כתב השופט.
בסיכומו של דבר, השופט הורה לנתבעים לשלם לתובעים פיצויים בסך 18,000 שקל. בפסק הדין נכתב כי "אכן, עברו הפלילי של התובע 1 הוא חמוּר. על כך אין חולק. אולם, גם הסכמים עם אדם שהורשע בפלילים יש לכבד".
* עורך דין ניר יונגר עוסק בדיני מקרקעין
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.