בסוף 2013 אושרה ברשות מקרקעי ישראל החלטה המאפשרת למושבניקים להקים בנחלתם מבנה לפעילות שאינה בהכרח חקלאית (פל"ח). המדובר במבנים המשמשים פעילויות שהן תומכות חקלאות, כגון חוות רכיבה טיפולית או בית בד לייצור שמן, או אפילו מרכז לפעילות תיירותית, מתוך מטרה להגדיל את יעילות השימוש בקרקע ולפתוח את המשק לתיירות כפרית מבורכת.
מגמה זו, הצוברת תאוצה במרבית המדינות המפותחות והופכת את המרחב הכפרי למגוון יותר ורב-תפקודי, משקפת את השינוי באופי החקלאות, בתעסוקה ובהכנסה של תושבי הכפר. מרבית היוזמות קטנות יחסית, הן במספר העובדים והן בשטחן, אך תרומתן לפיתוח המקומי והאזורי ולחוסן הקהילתי היא משמעותית ביותר.
הטבות של אזורי עדיפות לאומית
ההחלטה מכירה בשלושה סוגי מבנים, שישמשו כנלווים לחקלאות או כשלב בתהליך העיבוד של התוצרת החקלאית. הסוג הראשון הוא מבנים לגידול בעלי חיים שלא למטרת מאכל, כגון חוות רכיבה טיפולית, שירותי טיפול ואחסנת בעלי חיים וכו'. הסוג השני הוא מבנים לעיבוד ראשוני של התוצרת, כגון בית בד, יקב, מגבנה, בתי מלאכה לייצור קוסמטיקה מצמחי תבלין וכו'. הסוג השלישי הוא מבנים לפעילות תיירותית וחינוכית, השואבים מהמורשת החקלאית וההתיישבותית של המושב.
אכן, מבנים כאלה כבר פועלים במושבים ברחבי הארץ, אולם החידוש העיקרי בהחלטה הוא האישור שניתן לבעל הנחלה למקם את המבנה בכל חלקה א', שהיא כל השטח הרציף שנמצא מאחורי בית המגורים ולא רק בשטח המגורים, כפי שהיה עד כה. בין היתר מדובר גם על הקמת חנות לממכר התוצרת החקלאית של בעל הנחלה. בכך יתאפשר לרבים להגדיל את הפעילות המכניסה שלהם ללא מגבלת מקום. השימוש במבנים, אגב, לא ניתן להעברה או להשכרה.
הקמת המבנה אינה מצריכה שינוי יעוד של הקרקע הלא חקלאית: חלקו ייחשב כשטח חקלאי וחלקו ייחשב כפעילות לא-חקלאית. בכך תיחסכנה לבעל הנחלה העלויות הכבדות והבירוקרטיה הרבה שהיו מנת חלקו עד עתה בהקמתם של מבנים תומכי חקלאות. שטח המבנה לתעסוקה לא-חקלאית לא יעלה על 500 מ"ר ועל מנת להסדירו מבחינה קניינית יהיה על המושבניק לשלם רק על השטח שמוגדר כלא-חקלאי. על תשלומים אלו יחולו הנחות אזורי עדיפות לאומית.
לא מתפרנסים מחקלאות
הסיבות להחלטה טמונות בקושי המתגבר בשנים האחרונות להתפרנס אך ורק מהנחלה החקלאית, מה שהציף את הצורך בפעילויות כלכליות משלימות, בעלות צביון תומך חקלאות או תלוי חקלאות, שיאפשרו לבעלי הנחלות להתפרנס בכבוד. ההחלטה גם נותנת מענה לבעלי הנחלות שהקימו פעילויות כאלה במשקם ונותרו ללא מסלול המסדיר את מצבם.
חשוב לציין, ששימושים אלה אינם נחשבים לפעילות לא-חקלאית תעשייתית, ועל כן אינם מצריכים שינוי יעוד של הקרקע הלא חקלאית. חלקם אף מהווים שלב בתהליך העיבוד של התוצרת החקלאית.
בעלי נחלות, המעוניינים להקים שימושים תומכי חקלאות בנחלתם, יכולים לפנות לרשות מקרקעי ישראל ולבדוק אילו אישורים עליהם להגיש ובאילו תנאי עליהם לעמוד על מנת ממש את זכותם להקמת מבנה. יש לקחת בחשבון תשלום דמי חכירה מהוונים או דמי שימוש בעבור המבנים, בהתאם להוראות ההחלטה. אם ברצונכם לדעת עוד, לחצו כאן לקריאת ההחלטה המלאה.
* הכותב הוא עו"ד העוסק בתחום המקרקעין ובליווי אגודות חקלאיות
**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.