בית המשפט המחוזי בלוד אישר כי האח הוכיח, ללא הסכם בכתב, כי הדירה שהותירו אחריהם הוריו המנוחים, שייכת לו ולא לשבעת אחיו, משום שהוא שילם עליה את ההוצאות הנדרשות.
הורים לשמונה ילדים התגוררו בדירת "עמידר" במרכז הארץ, ובשלב כלשהו רכשו אותה תמורת כ-52 אלף שקל. אב המשפחה נפטר ביוני 2002, ובדצמבר 2009, כשנה לאחר שהאם נפטרה, ובעקבות סכסוך שהתגלע בין התובע לשניים מאחיו, הוא פנה לבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון.
לייעוץ בתחום
פנו ל- עורך דין מקרקעין
התובע סיפר שב-2001 הוריו הציעו לו לשלם על הדירה, וכשיתאפשר, הזכויות יעברו לבעלותו. הוא הסביר שההצעה התבססה על הדין שחל באותה התקופה, לפיו העברת הזכויות בקניית דירה מעמידר תוכל להתבצע רק חמש שנים ממועד הרכישה. אחרת, ההורים היו מפסידים את המענק שניתן, והיו נאלצים לשלם מחיר מלא.
לטענתו, הוא שילם את מלוא ההוצאות על הדירה, כולל המשכנתא, ובתחילה אף אחד משבעת אחיו לא התנגד לכך. יום אחד שניים מאחיו התעוררו ואמרו לו שהם יתחלקו אותו בהוצאות ששילם ובתמורה הדירה תחולק בשווה בין האחים. אולם חרף הבטחותיהם, הם לא החזירו את ההוצאות, לכן יש להכיר בדירה כבשלו.
מעבר לכך טען התובע כי אחיו גזלו מעיזבון אמו המנוחה כ-270 אלף שקל, אותם עליהם להשיב.
האחים טענו שאין כל ראיה בכתב לכך שההורים התכוונו להעביר את הדירה לבעלותו, ויש לחלק את הזכויות בדירה בין כל האחים. עוד הם טענו שהכספים מעיזבון אמם בהם השתמשו נועדו לשלם על צרכיה.
בית המשפט למשפחה קבע כי הזכויות בדירה שייכות לתובע, הגם שאין הסכם בכתב, ופסק כי על האחים להשיב 128,900 שקל לקופת העיזבון של האם, שמשיכתם לא הוסברה.
במרץ 2015 ערערו האחים לבית המשפט המחוזי בלוד.
לטענתם, ביהמ"ש שגה כשקבע שהוכח שהזכויות בדירה נמסרו למשיב לפי הסכם עם הוריהם המנוחים, מבלי שהובאה כל ראיה בכתב לעסקת המכר או להתחייבות לביצוע העסקה. לדבריהם הוא גם שגה בחישוב הכספים שעליהם להשיב לעיזבון, וחייב אותם בכפל.
המשיב לעומתם צידד בקביעות ביהמ"ש, לפיהן הוכיח כי היה בינו לבין הוריו הסכם בעל פה לרכישת הדירה.
שגיאה בחישוב
השופטים מיכל נד"ב (אב"ד), מיכל ברנט וצבי ויצמן דחו את מרבית הערעור.
הם הסבירו כי ביהמ"ש צדק כשקיבל את טענת המשיב שלא ניתן היה להעביר את הזכויות בדירה על שמו לאלתר, בשל חוק הדיור הציבורי. לפיכך, ברור מדוע המשכנתא לרכישת הדירה נרשמה על שם הוריו המנוחים, והמשיב רק ערב לה.
כן הוכח, כי המשיב הוא זה ששילם את חובות השכירות, מס הרכישה והתשלומים החודשיים עד לחתימה על החוזה, ואף שילם את החזר המשכנתא מחשבונו. העובדה שכל התשלומים הללו ירדו מחשבונו, מאששות את טענתו כי הוא זה שהתחייב בפני הוריו לשלם את הסכום הנדרש לרכישת הדירה.
יותר מכך, הוסיפו השופטים, גם אחיו הנוספים, שלא תבעו, אישרו שהתקיים הסכם בינו לבין הוריהם, שבעקבותיו הוא הסכים שהדירה תחולק בשווה בין האחים כל עוד הם יחזירו לו את ההוצאות ששילם.
עם זאת קיבלו את הטענה בדבר שגיאת החישוב של הסכומים שהמערערים צריכים להשיב לקופת העיזבון, והפחית אותם ל-60,500 שקל.
שאר קביעות בית המשפט למשפחה נשארו על כנן, כאמור.
לא נפסקו הוצאות.
- ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
* עורך דין אלימלך יערי עוסק במקרקעין ובדיני משפחה
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.