אם לתינוק טענה שאביו מתחזה ששיקר לה לגבי זהותו, ומנעה ממנו להיפגש איתו. בית המשפט למשפחה עיכב את חידוש הקשר עד לקבלת תסקיר רווחה אבל בית המשפט המחוזי קבע שמדובר בפגיעה קשה בזכויות האב והילד
בשנה שעברה נולד ילד מקשר שהסתיים לטענת האם לאחר שגילתה כי האב שיקר לה לגבי זהותו. במסגרת תביעה שהגיש האב לאחר שהאם מנעה ממנו קשר עם הילד, דחה בית המשפט למשפחה את בקשתו לקביעת זמני שהות מיידיים ופסק כי יש להמתין לתסקיר של הרווחה. לאחרונה, קיבל השופט נפתלי שילה מבית המשפט המחוזי בתל-אביב ערעור על ההחלטה והורה על קיום מפגשים במרכז הקשר. בפסק הדין נקבע כי גם אם כל הטענות של האם נכונות זה לא גורע מזכותם של האב והילד לקשר.
התינוק נולד בשנה שעברה מקשר זוגי שטיבו שנוי במחלוקת בין ההורים. האב טען כי האם ניתקה איתו את הקשר באופן פתאומי כשהייתה בהיריון ואילו האם טענה כי עשתה זאת משום שנודע לה שהאב מתחזה ששיקר לה לגבי שמו, מוצאו, הדת והעיסוק שלו.
בחודשיים הראשונים לחייו האם אפשרה לאב להיפגש עם התינוק אם כי לא רשמה אותו כאביו במשרד הפנים. לאחר מכן, היא ניתקה את הקשר. כעבור חודשיים הגיש האב תביעה לאחריות הורית משותפת וקביעת זמני שהות במסגרתה ביקש להורות על מפגשים עם בנו באופן מיידי. האם התנגדה וביקשה להפנות את האב להערכה פסיכיאטרית. זמן קצר לאחר מכן, הוגשה תביעת אבהות שעדיין לא הוכרעה.
לפני כחודשיים דחה בית המשפט למשפחה את בקשת האב וקבע כי אף שאין מקום להפנות אותו לאבחון פסיכיאטרי יש לבחון קודם את טובת הילד ולהמתין להמלצות תסקיר עו"ס.
בבקשת רשות ערעור שהגיש האב על ההחלטה הוא טען כי לא ייתכן שבית המשפט ימנע ממנו לפגוש בבנו אפילו בפיקוח. הוא הדגיש כי אין שום ראיה לכך שהוא מסוכן לילד והמתנה לתסקיר שיוגש לפחות עוד חצי שנה עשויה לפגוע קשות בילד ולגרום לניכור הורי.
האם טענה לעומת זאת כי האב נוכל ומתחזה מקצועי ולכן חשוב לחכות לתסקיר. היא הוסיפה כי האב המתין חודשים ארוכים עד שביקש לקבוע הסדרי שהות עם הילד ונראה שטובתו לא עומדת לנגד עיניו.
גם אנסים נפגשים עם הילדים
השופט נפתלי שילה קבעה כי זהו מקרה חריג שמצדיק התערבות כיוון שמניעת המפגשים עם הילד עלולה לגרום לו נזק רב. "אין צורך להכביר מילים אודות חשיבות הקשר בין אב לבנו הקטין כבר מגיל ינקות. 'זמן ילד אינו דומה ל'זמן מבוגר'. כל עיכוב בהיכרות הקטין עם אביו עלול להקשות על חידוש הקשר בשלב מאוחר יותר", כתב.
השופט הוסיף כי "גם אם כל טענות המשיבה בדבר היותו של המבקש נוכל מקצועי, מתחזה ערמומי ושקרן מדופלם נכונות, אין הדבר גורע מזכותו של הקטין לקשר עם אביו מולידו ולא ניתן לפגוע גם בזכותו של המבקש לקשר עם בנו". בהקשר הזה הדגיש השופט כי גם אנסים ורוצחים זכאים לקשר עם ילדיהם כל עוד הם לא מסכנים אותם, ובמקרה הזה האם לא טענה שהאב אלים ובעצמה אפשרה לו להיפגש עם הילד.
לפיכך, השופט הורה על קיום מפגשים באופן מיידי, לפחות פעם בשבוע, אבל במרכז הקשר ובפיקוח מלא עד שתתקבל חוות דעת מקצועית.
האם חויבה לשלם לאב 10,000 שקלים הוצאות ושכר טרחת עו"ד.
עו"ד ורדה חקלאי
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.