לפסק הדין בעניין טפרה נ' יוסף
מאת: עו"ד נדב ארגוב
עובד בחניון בבית החולים תל השומר נפל קרבן לגזענות מטרידה מצד עובדת בבית החולים. לאחר שהטיחה בפניו קללות איומים, קינחה במילים "אתיופי מסריח" ולא הותירה לו ברירה אלא לתבוע אותה בעוון לשון הרע. סכום הפיצויים הגבוה שנפסק נועד להרתיע גזענים אחרים.
ביולי 2012 ניסתה אישה העובדת בשטח ביה"ח תל-השומר לצאת מהחניון, אך המחסום האוטומטי לא זיהה את כרטיס המנוי וסירב להפתח. היא יצרה קשר עם חדר הבקרה, העובד ביקש את פרטי הזיהוי שלה לבדיקה, שהעלתה שתוקף המנוי שלה פג מספר ימים קודם לכן.
העובד הודיע לה, בהתאם לנוהל, כי אינו יכול לאפשר לה לצאת מהחניון ללא תשלום, שכן היא אינה נמנית על סגל בית החולים. בתגובה הגיעה האישה עם רכבה לאזור חדר הבקרה, והחלה לקלל ולגדף את העובד בחריפות, כשהיא משתמשת בביטוי "אתיופי מסריח" כמה וכמה פעמים. לאירוע היו עדים עובד נוסף ועוברי אורח.
העובד המאוים פנה אל הנתבעת בנימוס והסביר לה את הנהלים. משהבינה, בסופו של דבר, שלא תוכל לצאת מהחניון ללא תשלום, שילמה ועזבה את המקום.
פיצוי של 70 אלף שקל
העובד עתר לבית משפט השלום בתל אביב בטענה שהנתבעת דיברה אליו באופן העולה כדי עוולת לשון הרע בזדון. לטענתו, הוא זכאי לכפל הפיצוי המקסימאלי הקבוע בחוק, ואולם מטעמי אגרה ויעילות הוא הגביל את תביעתו לסך של 70 אלף שקל בלבד.
עוד הוסיף, שעל בית המשפט לפסוק לטובתו את מלוא הסכום הנתבע על מנת להעביר לציבור מסר חד משמעי למיגור הגזענות נגד העדה האתיופית.
הנתבעת הכחישה את הכתוב בכתב התביעה, וטענה שהתובע סירב לסייע לה ודיבר אליה בחוסר נימוס ובזלזול, גם כשהציגה בפניו תעודת עובד וגם כשראה את מדי העבודה שלה.
עוד טענה, כי התובע הניף כלפיה מקל ואיים עליה במילים: "תסתלקי מפה, אני לא יודע מה אני עושה לך". לדבריה, היא שילמה ויצאה מהחניון, אך מכיוון ששוב השער לא נפתח היא סיננה פעם אחת את הקללה "אתיופי מסריח".
לטענת הנתבעת, אין המדובר באמירה גזענית שנאמרה בזדון, אלא בקללת רחוב ובגידוף, שנאמרו בתגובה להתגרות התובע, ועל כן אין מדובר כאן בעוולה של לשון הרע.
ביטוי גזעני ומשפיל
השופט ירון גת העדיף את עדותו של התובע על פני זו של הנתבעת וקבע שגם העדויות הנוספות הכחישו באופן חד משמעי שהתובע אחז במקל, לא כל שכן נופף בו לעבר הנתבעת.
"סבורני", כתב השופט, "כי בעיני האדם הסביר, יש באמירות שהטיחה הנתבעת בתובע כדי להשפילו בעיני הבריות, לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם". עוד הוסיף, שהאמירה "אתיופי מסריח" היא ביטוי גזעני, המשפיל ומבזה אדם בשל מוצאו, ופוגע קשות בכבוד האדם.
בהמשך לכך, כאשר הדבר נאמר ארבע פעמים ברציפות, במסגרת השתלחות בוטה באדם הממלא את תפקידו במקום ציבורי, ללא כל קשר בין הסיטואציה לבין מוצאו או לריח גופו, ובפני קהל אנשים - יש בה כדי להוות לשון הרע.
השופט פסק שהנתבעת תשלם לתובע פיצויים בסך 35 שקל והוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 5,850 שקל.
קללות מותר, גזענות - אסור
ניכר, כי השופט רואה בעוולת לשון הרע כלי לטיפול בביטויים של גזענות בחברה הישראלית. תכליתו של חוק לשון הרע היא לתת מענה היא לא לביטויים הגורמים לעלבון ולהשפלה למושאם, אלא לפגיעה בשמו הטוב של מושא הביטויים בעיני החברה.
במקרה שלפנינו רק בודדים שמעו את הביטוי וקשה להניח להניח ששמו הטוב של התובע נפגע בשל התנהגותה המכוערת של הנתבעת. עם זאת, עד שתחוקק הכנסת חוקים ייעודיים למלחמה בגזענות, המכרסמת כל חלקה טובה בחברה הישראלית, אין מנוס לבית המשפט אלא לפרש את החוק באופן יצירתי לטובת המאבק הראוי בגזענות.
• ב"כ התובע: עו"ד רון לוינטל
• ב"כ הנתבע: עו"ד יניב כהן
* הכותב הוא עו"ד העוסק , בין היתר, בדיני לשון הרע.
**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור.
לפסק הדין בעניין טפרה נ' יוסף
למדור: נזיקין
אתר המשפט הישראלי פסקדין
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.