האיש חייב מעל חצי מיליון שקל לביטוח לאומי שמשלם במקומו את המזונות. הסדר תשלומים שנקבע לו בהוצל״פ הותנה בתשלום חיוב המזונות השוטף. החייב ערער וטען שאין לקשור בין הדברים, אך נדחה
בית המשפט למשפחה בירושלים דחה לאחרונה ערעור שהגיש חייב מזונות נגד החלטת ההוצאה לפועל להתנות את הסדר התשלומים שנקבע לו מול ביטוח לאומי בכך שיעמוד בתשלום המזונות החודשי השוטף. החייב טען שכאשר הזוכה הוא ביטוח לאומי, החוק מאפשר לנתק את החיוב השוטף מחוב העבר. בפסק הדין נקבע בין היתר כי קבלת הטענה תיצור תמריץ שלילי לחייבי מזונות להמשיך לצבור חובות.
ביטוח לאומי נקט בהליכי הוצאה לפועל נגד החייב לפי החוק להבטחת תשלום מזונות. החוב נבע מגמלת מזונות ששילם המוסד לגרושתו של החייב לפי פסק דין למזונות ילדיהם של בני הזוג שניתן ב-2006.
לפני כשנה ביקש החייב צו תשלומים ופריסת חוב העבר, שהצטבר לסכום של 568,000 שקל.
רשם ההוצאה לפועל נענה לבקשה ופרס את החוב כך שהחייב ישלם 600 שקל לחודש. עם זאת, בהתאם להוראות חוק ההוצאה לפועל הוא התנה את צו התשלומים ועיכוב ההליכים בכך שהחייב ישלם את חיוב המזונות השוטף, שעומד על 2,986 שקל לחודש.
בערעור שהגיש על ההחלטה טען החייב כי הרשם שגה כשקבע את התנאי.
לעמדתו, הסעיף בחוק ההוצאה לפועל שמתייחס לפריסת חוב עבר במזונות תוך התניית הפריסה בתשלום המזונות השוטפים מוגבל למישור היחסים שבין החייב למוטבת המזונות בלבד והוראה זו לא חלה לגבי חוב הנובע ממזונות שגובה ביטוח לאומי.
ביטוח לאומי השיב כי הוא משלם את המזונות במקום החייב ממרץ 2007. הוא הדגיש כי חוב העבר כלפיו הוא חוב מזונות לכל דבר ועניין ולא מדובר בחוב רגיל.
הוא הוסיף כי חוק ההוצאה לפועל אינו מונע קביעת תנאי לפריסת חוב העבר במסגרת צו תשלומים שעניינו עמידה בתשלום החוב השוטף, גם כשהזוכה הוא ביטוח לאומי.
תכלית סוציאלית
השופטת מיכל ברדנשטיין דחתה את הערעור. היא הבהירה כי תפקיד הביטוח הלאומי לפי חוק המזונות היא סוציאלית: לסייע לזוכה לפי פסק המזונות הן בתשלום והן בגביה. בעניין זה, המוסד בא בנעלי המוטבת למזונות לפי פסק הדין למזונות, ואין בכך כדי לשנות מחובו של החייב.
לדבריה, ניסיון המערער לייחס למחוקק כוונה להקנות לראש ההוצאה לפועל סמכות להתנות צו תשלומים ועיכוב הליכים בתשלום החיוב השוטף אך ורק כשמדובר בהליך בין החייב לבין מוטבת המזונות אינו מעוגן בלשון החוק או בתכליתו.
״אין הצדקה עניינית ולא קיימים שיקולי מדיניות שיצדיקו הבחנה בין הליך הוצאה לפועל שנפתח על ידי מוטבת המזונות, לבין הליך הוצאה לפועל שנפתח על ידי ביטוח לאומי מכוח חוק הבטחת תשלום״, כתבה.
השופטת הוסיפה כי פרשנות המערער אינה מתיישבת גם עם הפסיקה הקובעת במפורש כי ביטוח לאומי נכנס לנעלי מוטבת המזונות לכל דבר ועניין, וכי החוב כלפי המוסד אינו שונה במהותו מהחוב כלפי מוטבת המזונות.
זאת ועוד, קבלת פרשנות המערער תמנע מחייבים את התמריץ בעמידה בתשלום השוטף – תמריץ הקיים בעצם התניית צו התשלומים בגין פריסת חוב העבר ועיכוב ההליכים בעמידה בתשלום השוטף.
המערער חויב בהוצאות ושכ״ט עו״ד בסך 3,000 שקל.
- ב״כ המערער: עו"ד יורם בן פורת
- ב״כ המשיב: עו"ד חנן פוטרמן
עו״ד שרון אורן
עוסק/ת ב-
הוצאה לפועל
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.