נדחתה תביעתה של אישה שביקשה להביא ילד לעולם באמצעות ביציות מוקפאות שלה המופרות מזרעו של בעלה לשעבר, לאחר שנפטר. נקבע כי היא לא הצליחה להוכיח שזה היה רצונו
בית המשפט לענייני משפחה בחדרה דחה לאחרונה תביעה של אישה שביקשה לעשות שימוש בביציות מוקפאות שלה, המופרות מזרעו של בעלה לשעבר המנוח ומוחזקות בבית החולים "הלל יפה". השופט טל פפרני קבע בפסק דינו כי התובעת לא הצליחה להוכיח כי רצון המנוח היה להביא ילד לעולם לאחר מותו.
התובעת והמנוח היו נשואים 13 שנים ולהם בת משותפת. כ- 5 שנים לאחר גירושיהם הוא נפטר במפתיע.
בתביעה שהגישה נגד בית החולים הלל יפה ומשרד הבריאות, התובעת טענה כי גם לאחר הגירושים השניים המשיכו לקיים קשר זוגי ולמעשה חיו כידועים בציבור, הגיעו יחד לאירועים משפחתיים כזוג ותכננו להביא לעולם ילד משותף נוסף.
הנתבעים טענו, בין היתר, שהתובעת לא הוכיחה כי המנוח רצה שיעשה שימוש בביציות המופרות להולדת ילדים לאחר מותו.
הורי המנוח צורפו גם הם כנתבעים אך סירבו להגיע לדיון והביעו בפני עובדת סוציאלית את התנגדותם הנחרצת לשימוש בזרע של בנם.
רצון שלה בלבד
בניגוד לטענות התובעת בכתב התביעה, מעדותה בבית המשפט עלה כי מערכת היחסים בינה למנוח היו מורכבים ואף אלימים.
מאחר שנושא השימוש בזרעו של נפטר אינו מוסדר בחקיקה, השופט פפרני הפנה אל הנחיות היועץ המשפטי לממשלה בעניין – שם הנושא מוסדר חלקית. לפי ההנחיות, כשאין הסכמה מפורשת של הנפטר בחייו, יש לבחון את "רצונו המשוער" בהסתמך על התבטאויותיו, עדויות בת זוגו וקרוביו, הרמוניה או מחלוקת בתוך המשפחה ועוד.
השופט פפרני הפנה לפסיקה לפיה יש להתחקות אחרי רצונו של המנוח ולתת לו משקל של ממש. במילים אחרות, בית המשפט צריך לשאול את השאלה האם הנפטר רצה שייעשה שימוש בזרעו לאחר מותו.
בסופו של דבר קבע השופט כי התובעת לא הוכיחה רצון מפורש של המנוח, מכמה טעמים.
ראשית, בתם המשותפת של התובעת והמנוח נולדה בשנת 2005 והשניים התגרשו רק ב-2011. ככל שלמנוח היה רצון להביא ילדים לעולם, בני הזוג היו יכולים לעשות זאת במשך אותן שנים, אך התובעת לא הוכיחה שהם פעלו בנושא עד למותו.
שנית, התובעת לא הביאה עדים מטעמה כגון משפחה או חברים היכולים להעיד על רצונו המשוער של המנוח להביא עוד ילדים.
סיבה נוספת הייתה שמעדות התובעת והצהרותיה בתסקיר שנערך לה עולה כי הרצון להביא ילד מזרעו של המנוח אינו נובע מרצון משותף של השניים, אלא משיקולים אישיים שלה, ולבסוף, התובעת לא הוכיחה כי אכן ניהלה קשר זוגי עם המנוח לאחר גירושיהם כפי שטענה.
השופט ציין עוד כי לא ניתן להתעלם מכך שלתובעת יחסים מורכבים ומדאיגים עם בתה הקטינה והרווחה אף הייתה מעורבת בעניין, ומכך שמצבה הכלכלי קשה ויש לה חובות.
התביעה נדחתה. לא ניתן צו להוצאות.
- ב"כ התובעת: עו"ד כנרת זמור פרנקו
- ב"כ הנתבעות: היועמ"ש מפרקליטות חיפה אזרחי
עו"ד רועי קורץ
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.