המנוח הוריש את רכושו לאשתו השנייה, ונישל את גרושתו וילדיו מנישואיו הראשונים. התנגדות שהגישה האישה הראשונה התקבלה ונקבע כי המנוח לא היה כשיר
השופטת שירי היימן הכריעה לאחרונה בסכסוך על ירושתו של אדם שנפטר לפני כ-3 שנים. אשתו השנייה ביקשה לקיים צוואה בה הוריש לה את רכושו. אשתו הראשונה, ממנה יש לו מספר ילדים, התנגדה. השופטת קיבלה את ההתנגדות וקבעה שהמנוח לא היה כשיר לנוכח ההתדרדרות במצבו הקוגניטיבי, וכי הופעלה עליו השפעה בלתי הוגנת.
המנוח נישא לאשתו השנייה ב-2007 והם התגרשו ב-2016. הוא עבר לגור איתה כשעוד היה נשוי לאשתו הראשונה, ממנה יש לו מספר ילדים. המנוח התגרש מאשתו הראשונה רשמית רק ב-2014.
ב-2018 המנוח נפטר, והותיר צוואה עליה חתם באוקטובר 2013. בצוואתו הוא הוריש את כל רכושו לאשתו השנייה וקבע כי אם תמות לפניו הרכוש יעבור לבתם המשותפת.
לאחר מותו האישה השנייה תבעה לקיים את הצוואה. היא ציינה שהמנוח עזב את אשתו הראשונה על רקע סכסוך ביניהם, והוא אף ניהל הליכים משפטיים נגד אשתו הראשונה וילדיו מאחר והם עשו קנוניה נגדו כדי לנשל אותו מכל רכוש ולהשתלט על העסק שלו. בנסיבות אלה לדבריה, הוא החליט לחתום על הצוואה ולהוריש את רכושו לה, ואחריה לבתם המשותפת. היא ציינה שהמנוח חתם על הצוואה בפני עדים לאחר שזו הוקראה לו ותורגמה לשפתו (ערבית).
עוד לדבריה, בזמן החתימה המנוח היה כשיר ולא היו לו בעיות קוגניטיביות.
האישה הראשונה התנגדה לקיום הצוואה. לדבריה, בזמן החתימה המנוח לא היה כשיר וסבל מהתדרדרות קוגניטיבית שהגיעה מאוחר יותר לכדי דמנציה קשה. היא הוסיפה כי האישה השנייה ניצלה את חולשתו הפיזית והנפשית והייתה מעורבת בעריכת הצוואה.
עוד לדבריה, האישה השנייה צעירה מהמנוח בעשרות שנים וניצלה את התלות שלו בה כדי להפיק את הצוואה לטובתה תוך ניתוק המנוח ממשפחתו הראשונה.
השפעה בלתי הוגנת
השופטת שירי היימן מבית המשפט למשפחה בקריות מינתה מומחית לבחינת כשירותו של המנוח לחתום על הצוואה. היא קיבלה את חוות דעתה שלפיה המנוח לא היה כשיר שכן בשנים הרלוונטיות סבל מהתדרדרות קוגניטיבית משמעותית.
השופטת כתבה כי לפי חוות הדעת בשנת 2015 אובחן המנוח עם דמנציה קשה (אלצהיימר) ופגיעה קשה בשיפוט, וב-2016 הוכרז פסול דין. זאת ועוד, המומחית קבעה שהמחלה אינה מתפרצת בבת אחת ומדובר בתהליך שנמשך מספר שנים וסביר להניח שבשנת 2013 כבר היו סימנים התחלתיים של המחלה. ״קל מאוד להשפיע על רדם קשיש אשר נמצא במצב זה״, כתבה.
השופטת קבעה עוד כי הוכחה השפעה בלתי הוגנת ומעורבות פסולה בעריכת הצוואה.
כך, בין היתר, המנוח אמנם היה עצמאי פיזית ב-2013 אך מבחינה הכרתית כבר סבל מדמנציה ונזקק לסיוע.
זאת ועוד, הוכח שהאישה השנייה בודדה את המנוח ממשפחתו הראשונה, בדיוק במועדים בהם פתח בהליכים נגד בני משפחתו (תביעת גירושין מאשתו הראשונה, תביעת פינוי נגד ילדיו).
עוד ציינה השופטת כי מחומר הראיות עלה כי האישה השנייה הייתה נוכחת בחדר הסמוך בזמן עריכת הצוואה וכי גם אחד מנושיו של המנוח היה מעורב באופן עמוק בתהליך.
בנסיבות אלה פסלה השופטת את הצוואה וחייבה את האישה השנייה בהוצאות ושכ״ט עו״ד בסך 25,000 שקל.
- ב״כ התובעת: עו"ד שמעון רביב
- ב״כ הנתבעת: עו"ד פואד פרג'
עו״ד ניר ויינרמן
עוסק/ת ב-
ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.