מבוא
בעוד שהגרפולוגיה – הפסיכולוגיה של כתב היד - מוכרת לנו היום יותר מתמיד, מאמצעי התקשורת, הרי שהגרפולוגיה המשפטית – העוסקת בהשוואת חתימות וכתבי יד, כחלק מתחום בחינת המסמכים, מוכרת פחות.
מאמר זה נועד להציג את העקרונות העומדים בבסיס הגרפולוגיה המשפטית וכיצד ניתן להיעזר בה בצורה אפקטיבית.
במסגרת מאמר זה אסביר את מלאכתו של הגרפולוג המשפטי – המומחה לכתב יד - אתייחס לסוגי השאלות עליהן הוא עשוי לסייע להשיב, מה נחוץ למומחה על מנת לבצע בדיקות מהימנות, מהם העקרונות העומדים בבסיס הבדיקה, ולבסוף- באיזו רמת ודאות הוא עשוי להשיב על השאלות המוצבות בפניו.
מה בין גרפולוגיה לגרפולוגיה משפטית?
בעוד שהגרפולוגיה ה"רגילה" עוסקת בקשר בין מרכיבי הכתב לבין משמעותם הפסיכולוגית, הגרפולוגיה המשפטית עוסקת בחיפוש אחר זהות, או שוני, בין שני כתבי יד וחתימות, ללא יחוס תכונות אופי למרכיבי הכתב. בוחני מסמכים, שחלק מעבודתם כרוך באימות כתבי יד וחתימות, יוצאים חוצץ נגד גרפולוגים העוסקים בתחום, בין השאר משום שייתכן שאינם מפרידים בין שני התחומים. כך, למשל, לא יכול הגרפולוג המשפטי לומר: "לא יתכן שפלוני כתב את מכתב הנאצה הזה משום שאין זה מאופיו ומנטייתו לאיים", אלא יהיה עליו להתבונן במרכיבי כתב שונים, להשוות ביניהם על פני מספר רב של פרמטרים, ולקבוע אם הכתב/החתימה המופיעים על גבי המכתב הם של פלוני או לאו, ללא התייחסות לאופיו.
עם זאת, גם הגרפולוג המשפטי מודע לעובדה שלמצבים גופניים ופסיכולוגים השפעה ניכרת על כתב היד וחתימות, וכל מומחה, מן הראוי שיכיר את מאפייני השינויים המתחוללים בהתאם להשפעות הללו.
הגרפולוגיה המשפטית - חלק מענף בחינת המסמכים
הגרפולוגיה המשפטית – העוסקת בזיהוי כתבי יד וחתימות – מהווה חלק מענף בחינת המסמכים. תחום בחינת מסמכים כולל מספר סוגי בדיקות והתמחויות:
א. בדיקות המתייחסות ל"חומרה" כגון: בחינה כימית של מרכיבי דיו, סוגי נייר או שחזור מסמכים שניזוקו. לתחום זה משתייכות בדיקות המתייחסות לאותנטיות של מסמך, למשל: לזיופי תעודות, שטרות כסף, חותמות ולבדיקת תיארוך מסמכים.
ב. בדיקות המתייחסות לניתוח תוכן ולסגנון לשוני ועריכתי של מסמך. אלה בדיקות שנערכות, למשל, בניתוח טקסטים של מכתבי איום, סחיטה ונאצה. על פי אופן ההתבטאות, אוצר המלים וכדומה, ניתן להתחקות אחר מאפייני אופי, התנהגות וטמפרמנט של הכותב.
ג. בדיקות וויזואליות של כתב היד/חתימות – תחומה של הגרפולוגיה המשפטית.
אף שלעיתים שלושת התחומים הללו שזורים זה בזה, ניתן על פי רוב להתייחס לכל אחד מהם כתחום התמחות נפרד. במאמר זה אתמקד בגרפולוגיה המשפטית, דהיינו בחקר השוואת כתב יד וחתימות.
רוב עבודתו של המומחה לכתב יד מתבצע בחקר מסמכי נייר הכתובים בכלי כתיבה מסוגים שונים. מכתבים, המחאות, צוואות, יומנים, חוזים, בחינות וטפסים למיניהם, הם עיקר המסמכים אותם אנו בודקים. אולם אנו גם נקראים לסייע במקרים בהם ה"מסמכים" השנויים במחלוקת הם ציורים, קופסאות וכתובות על קיר.
סוגיות נפוצות
השאלות העיקריות אשר עליהן מתבקש הגרפולוג המשפטי להשיב הן:
א. האם פלוני כתב מסמך מסוים או חתם עליו?
ב. האם נכתב המסמך על ידי יותר מאדם אחד?
ג. האם נערכו שינויים במסמך (כגון הוספות, כתיבה בעט שונה, מחיקות)?
ד. האם עורך/ החותם על המסמך היה צלול בדעתו בעת עריכת מסמך?
ה. האם נכתב המסמך כשהכותב נתון תחת לחץ?
למרות ששתי השאלות האחרונות די נפוצות, ישנם מקרים בהם השופט בפניו מתנהל הדיון במקרה, דוחה התייחסות למצב נפשי שלא נעשתה על ידי מומחה מתחום הפסיכולוגיה או הפסיכיאטריה.
מה נחוץ למומחה על מנת לערוך בדיקות מהימנות?
על מנת שיוכל המומחה להשיב על השאלות העולות מהמקרה הנחקר, עליו להיעזר בחומר מתאים, אשר יאפשר לו להגיע למסקנות ברמת ביטחון טובה. לכל מקרה הכללים המיוחדים לו, אולם ניתן לחלק את הנדרש לשני מקורות: דרישות לגבי המסמך השנוי במחלוקת ודרישות לגבי הדוגמאות להשוואה.
דרישות לגבי המסמך השנוי במחלוקת:
כדי לענות על שאלות אודות חתימות או כתב יד על גבי מסמך, צריך המומחה לכתב יד לבדוק אותו וללמוד על נסיבות כתיבתו של המסמך ועל הכותב בצורה יסודית ככל האפשר. עליו לברר פרטים הקשורים לכותב, כגון גילו, מצב בריאותו בעת עריכת המסמך, וכן עליו לברר תאריך ונסיבות בהן נכתב המסמך השנוי במחלוקת.
תהליך הכתיבה מושפע מנסיבות חיצוניות שונות, ואף מגורמים נפשיים ופיזיולוגיים. על המומחה לדעת אם אדם חתם בנסיבות לא רגילות ולא נוחות (כגון בשכיבה או בשעת נסיעה) כשהיה חולה או תחת השפעת תרופות המשנות מצבי תודעה. מידע מסוג זה, הוא משמעותי ביותר ומנחה את המומחה לגבי השגת דוגמאות כתב וחתימות להשוואה.
אחת הדרישות החשובות לבדיקת אותנטיות קשורה בצורך בבדיקת המסמך המקורי. כל מסמך אחר, עותק או צילום, מקשה על הבדיקה ויניב חוות דעת שיש בה הסתייגות. אף שיש מקרים בהם ניתן להגיע למסקנות ברורות אודות הכותב והחותם גם באמצעות צילום, לא ניתן לענות על שאלות הנוגעות לשינויים בצבע העט ולסוגי זיופים הקשורים במחיקות ושינויים נוספים שנערכו במסמך. יתרה מזאת, היום ניתן בקלות למקם חתימה שנחתמה על גבי מסמך אחד ולהעבירה באמצעות סריקה או צלום על מסמך פיקטיבי. לכן, על מנת להיות בטוח שלא נערכה מניפולציה כזו, נחוץ לבדוק את המסמך המקורי.
כאשר המסמך המקורי אינו בנמצא והמומחה מתבקש לערוך את בדיקתו על סמך צילום, חשוב שידע האם הצילום נעשה ישירות מהמקור או שצולם מעותקים קודמים או מתשגיר פקס. ככל שנעשה הצילום מעותק "רחוק" יותר מהמקור, כך הוא מאבד פרטים חשובים.
הדרישות לגבי המסמכים להשוואה:
כאשר נשאלת שאלה המתייחסת לשינויים במסמך השנוי במחלוקת, כגון: האם הוספו/נמחקו מרכיבים במסמך, די לנו לבדוק את המסמך המקורי עצמו. אולם על פי רוב אנו מתבקשים לענות על שאלות לגבי זהות הכותב, ובמקרים כאלה עלינו לערוך השוואות עם כתבים וחתימות אשר ידוע מי כתב אותם ואשר לגביהם לא קיימת מחלוקת. מסמכים אלה קרויים: המסמכים להשוואה.
שלא כטביעת אצבעות, כתב יד וחתימה טבעיים יגלו וריאציות שונות ומגוונות של צורות, אופני כתיבת מילים ועריכה על הדף. כתב, כמו הבעות פנים ותנועות גוף, מתבצע באמצעות קואורדינציה מוטורית עדינה בעלת קצב תנועה אישי, לא מכני או "רובוטי". כל אלמנט בכתב או בחתימה עשוי להשתנות ממסמך למסמך ואף באותו מסמך עצמו. שוני בהטיית כתב, בגודל או בצורת אות מסוימת, פרופורציות משתנות ומהירויות כתב שונות, כל אלה מהוות וריאציות שכיחות וטבעיות. לעיתים אדם עשוי לחתום בכמה אופנים וחתימתו הפורמלית המלאה, כפי שהיא מופיעה על גבי מסמכים רשמיים חשובים עשויה להיות שונה מאוד מחתימתו המקוצרת או מחתימתו על גבי מכתבים אישיים. חשוב, אם כן, ללמוד את טווח השונות האופיינית לכותב משום שלפעמים הוא עשוי להיות גדול מאוד.
הסתמכות על מסמכים רבים ככל האפשר חשובה לא רק לקביעה שאכן פלוני כתב מסמך מסוים, אלא גם ובעיקר כאשר המסקנה המתבקשת היא שפלוני לא כתב או חתם על המסמך. אם יבדוק המומחה רק מספר קטן של דוגמאות, תמיד עלול לקנן הספק שמא אי שם מסתתרות להן חתימות הדומות בסגנון לחתימה השנויה במחלוקת אותן לא ראה המומחה.
הדוגמאות להשוואה מתחלקות לשני סוגים:
א. דוגמאות אקראיות
ב. דוגמאות על פי דרישה
דוגמאות אקראיות
לדוגמאות כתב/חתימה אקראיות ערך רב. סביר להניח שגם אם לא נכתבו בתנאים אידיאליים, הן נכתבו בטבעיות, מבלי שנעשה ניסיון לשנותן או להסוותן. הן אף עשויות לענות על דרישה חשובה- להמציא מסמכים להשוואה אשר נערכו סמוך ביותר לתקופה שבה נערך המסמך השנוי במחלוקת.
כאמור, השפעת הזמן, הגיל והנסיבות על כתב עשויה להיות דרמטית ולהתבטא באופנים שונים. שינוי טבעי עשוי למשל להתרחש כתוצאה מהשתכללות מיומנות הכתיבה ומהרגלי כתיבה משתנים. כך חתימה עשויה להתקצר במהלך השנים, בייחוד אצל אנשים אשר מרבים לחתום על מסמכים.
גורם סמיכות הזמן חשוב במיוחד כאשר מדובר בבדיקת כתבי יד ובחתימותיהם של אנשים מבוגרים מאוד או חולים, מצב שכיח כאשר חולקים על צוואה. קיימים אפיוני כתב משותפים לכתב ידם של אנשים זקנים או חולים ולכתבים בהם נעשה ניסיון לזיוף. שבירות בקו, רעידות וצורות כתב משונות הן תופעות די שכיחות בשני המקרים, ולכן הם עלולים ליצור רושם שהכתב מזויף בעוד שלמעשה הוא אמיתי. כאשר עומדים לרשותנו מסמכים אשר נכתבו סמוך לזמן כתיבת המסמך השנוי במחלוקת, לא יקשה על המומחה לערוך את ההשוואה הנחוצה. אולם כאשר עומדים לרשותו רק כתבים שנכתבו בעת היותו של הכותב צעיר ובריא, אף שיתכנו מקרים שניתן לקבוע שהמדובר בזיוף, ייתכן שהמומחה לא יוכל להגיע לידי החלטה חד משמעית ובטוחה מאוד.
כאמור, כתיבה היא פעילות פסיכומוטורית עדינה ומורכבת המושפעת בקלות מנסיבות פנימיות וחיצוניות. גם לאחר שאדם רכש מיומנות והרגלי כתיבה לא מודעים וחתימתו מעוצבת באופן אוטומטי, עשויים להתחולל שינויים בכתב היד לכאורה בשל נסיבות של מה בכך. תנוחות כתיבה, כלי כתיבה שונים ומצבים רגשיים יוצאי דופן, כל אלה משפיעים על הכתיבה. לכן מצב בדיקה אידיאלי קיים אם המומחה יקבל כתבי יד וחתימות אשר נכתבו בסיטואציות דומות, על גבי סוגי מסמכים הדומים למסמך השנוי במחלוקת.
לסיכום, עבודתו של המומחה תהיה קלה יותר כאשר הדוגמאות האקראיות להשוואה יענו על שלושה תנאים: * סמיכות בזמן * סוגי מסמכים דומים * כתיבה בנסיבות דומות ככל האפשר.
דוגמאות על פי דרישה
השוואת "דומה בדומה" אמורה להתקיים גם במקרים של דוגמאות כתב אשר נכתבים בפני המומחה. חלק מהכללים המנחים את המומחה בבואו לבקש דוגמאות כתב קשורים לעקרון זה. באחריותו של המומחה לדאוג לכך שישוחזרו כמה שיותר מרכיבים הדומים למסמך השנוי במחלוקת. רצוי שגודל המסמך להשוואה, הטקסט המופיע עליו וכלי הכתיבה יהיו דומים ככל האפשר למסמך השנוי במחלוקת. כאשר מכתב שנוי במחלוקת כתוב על גבי נייר משובץ, בעט כדורי ובאותיות דפוס, יתבקש הנבדק לכתוב על גבי נייר ועט דומים, יוכתב לו טקסט והוא יתבקש לכתוב באותיות דפוס. הנבדק לא אמור לראות את המסמך השנוי במחלוקת לפני הבדיקה וכאשר מוכתב לו טקסט, המומחה נמנע ממתן הנחיות לגבי איות, ניקוד, או ארגון הכתב על הנייר.
לאחר שנאספו המסמכים הנחוצים לעבודתו, עובר המומחה למלאכת ההשוואה עצמה.
מלאכת השוואת כתבים וחתימות מושתתת על הנחת היסוד הקובעת שכתב יד הוא תוצר אינדיבידואלי. אף שכולנו לומדים לחקות תקן כתיבה מסוים, כל כותב מפתח במהלך חייו, באופן לא מודע, דפוסי כתב הייחודיים לו.
מזייף מתבסס בדרך כלל על ההנחה המוטעית שכתבים שונים זה מזה רק בצורתם, אך למעשה, דוגמת כתב יכולה להכיל 500 – 1000 אפיונים אישיים שונים!
ייחודם של כתב וחתימה נקבעים בהתחשבות בגורמים כגון איכויות קו, צבעו, פרופורציות בין אותיות, חיבורי אותיות, מרווחים בין אותיות, ניקוד, קישוטים ועוד. כל המרכיבים הללו נשזרים זה בזה, בכוח הרגל, ויוצרים תמונה דינמית ומורכבת.
מידת בטחון במסקנות
למרות שמלאכת ההשוואה דורשת הליך מדוקדק של מדידות והגדלות, תהליך קבלת ההחלטה אינו מתמטי ומדויק וכך גם מידת הביטחון של המומחה בממצאיו. אך לצורך המחשה המכוונת להקל על קוראי חוות הדעת נבנו סולמות לדרוג מידת הביטחון של המומחה במסקנותיו.
באופן עקרוני שני מומחים בעלי רקע השכלתי דומה וניסיון טוב, אמורים להגיע לאותה מסקנה. חוסר ההסכמות מתרחשות בדרך כלל כאשר המקרים הם גבוליים, או כשהם חלוקים המומחים במידת הביטחון ובמסקנותיהם. כך יתכנו מקרים שהמומחה זיהה בוודאות את כותב המסמך והאחר קבע שלא ניתן להגיע למסקנה כזו בוודאות. יתכנו כמה הסברים לחוסר הסכמה מסוג זה.
יתכן שהמומחים לא הסתמכו על אותו חומר להשוואה.
ישנם מומחים "שמרניים" וזהירים יותר, ונדרש להם חומר רב יותר או סימני זהות/שנוי רבים יותר על מנת לקבוע עמדה בטוחה יותר.
קיימים רכיבים אישיותיים וחברתיים המשפיעים על תהליכי שיפוט והערכה כגון: דעות קדומות, הסתמכות אינטואיטיבית פזיזה על ניסיון, מצבי תחרות ויוקרה אישית.
בחינת כתבי יד וחתימות הוא תחום הנשען במידה רבה על הערכה והסתמכות על ניסיון וקשה להגיע לאובייקטיביות מוחלטת. בספרות לא קיימת נוסחה אשר מכמתת באופן אובייקטיבי ואבסולוטי כמה סימני זהות נחוצים על מנת לקבוע מהי דרגת הוודאות של המומחה במסקנותיו. למרות שקיימות תופעות העשויות להעיד על חשד למעשה זיוף יותר מאשר אחרות, העדר קריטריונים קבועים וחד משמעיים מחייב את המומחה, במקרים רבים, להתייחס לממצאים במונחי הסתברות. כלומר, גם מומחה אשר רכש ידע וניסיון רב, חייב להכיר בעובדה שכל מסקנה, חיובית או שלילית, למעשה עונה על השאלה: "מהי הסבירות שתופעות כתב שמצא יקרו אצל כותב אחר מאשר זה שכתב את המסמכים להשוואה".
בילביוגרפיה:
Hilton Ordway., (1982), Scientific Examination of Questioned Documents. Revised Edition. CRC press NY.
Huber R.A. & Headrick A.M. Handwriting identification: Facts and Fundamentals. CRC press NY.
Osborn, A. S. Questioned Documents, Boyd Printing Company, Toronto.
* מחברת המאמר הינה יו"ר האגודה לגרפולוגיה מדעית בישראל וחברה בארגון - NADE, איגוד בוחני המסמכים הארצי של ארצות הברית. מומחית בנושאי השוואת כתבי יד ומתמנה על ידי בתי משפט להעיד כגרפולוגית מומחית. רשומה בספר המומחים של בתי המשפט בישראל.
** המידע המוצג במאמר הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
|