בני זוג לשעבר נפרדו ב-2017. במסגרת תביעה לפירוק השיתוף בדירת המגורים טען הבעל שיש לקזז דמי שימוש מחלקה של האישה, שנותרה לגור בנכס עם הילדים. עמדתו נדחתה
השופטת מאיה לוי הכריעה לאחרונה בתביעה לפירוק שיתוף שהגיש אדם נגד אשתו בנפרד. אחת הסוגיות הייתה דרישתו של האיש לקזז מחלקה של האישה בדירה המשותפת מאות אלפי שקלים בגין "דמי שימוש" מאחר שהיא נותרה לגור בה. השופטת קבעה שהאיש עזב מרצונו ולא הוכיח שהאישה מנעה ממנו לשוב לגור בנכס, חרף פרובוקציה מצידו שהותירה אותה מזועזעת.
בני הזוג נישאו באוקטובר 2000 והתגרשו בינואר 2020. נולדו להם ארבעה ילדים, מתוכם שלושה עדיין קטינים.
בפרוץ הסכסוך האיש עזב את הדירה המשותפת, ששווייה כ-1.5 מיליון שקל, והאישה נותרה לגור בבית עם הילדים.
לפי הצהרת הון שעליה חתמו הצדדים בעבר, יש להם חוב בסך 650,000 שקל לטובת אביה של האישה שהלווה להם כספים לצורך רכישת הדירה.
האיש טען כי ב-2017 האישה סילקה אותו מהדירה ומאז הוא נאלץ לנדוד, ישן אצל קרובי משפחתו ומנוכר מילדיו.
לדבריו, מאז מועד הקרע האישה נוהגת בדירה כאילו זה רכושה הבלעדי.
הוא הוסיף שכתוצאה מהפגיעה בזכויות הרכושיות והקנייניות, הוא נקלע למצב נפשי רעוע ו"נפל לסמים". לפני כשנה וחצי עבר גמילה אינטנסיבית וכיום הוא מצוי בשיקום.
הוא הכחיש שלצדדים היה חוב כלפי אביה של האישה וטען שהכסף ניתן להם במתנה.
האיש עתר לזכות ראשונים לרכישת חלקה של האישה בדירה. בנוסף הוא ביקש לקזז מהחלק שלה דמי שימוש בנכס בסך 4,400 שקל לחודש, ממועד הקרע (מרץ 2017) ועד למכירת הבית בפועל.
האישה טענה מנגד כי במסגרת הליכי הגירושין בבית הדין הרבני (שבוטלו לאחר מכן) קבע בית הדין שהצדדים נטלו הלוואה מאביה.
כמו כן לדבריה, האיש לא הוכיח שנמנעה ממנו האפשרות להשתמש בדירה כך שיש לדחות את טענותיו בעניין קיזוז דמי שימוש.
עבר לדירה מפוארת
השופטת מאיה לוי מבית המשפט למשפחה בקריות קבעה שהאיש אינו זכאי לדמי שימוש. לדבריה, מחומר הראיות עלה שהאיש יצא מרצונו מדירת הצדדים, ולאחר תקופת הסתגלות קצרה עבר לגור בדירה מפוארת.
היא כתבה שיציאתו של האיש מהבית ואי חזרתו, לא נבעה מאילוץ אלא מרצונו והבנתו כי יש צורך בהרגעת הרוחות.
עוד הוסיפה השופטת כי בניסיון להוכיח שהאישה מונעת ממנו לחזור לדירה, האיש הגיע לדירה כדי ליצור פרובוקציה תוך שהוא מטיח באישה דברים קשים וקללות בנוכחות ילדיהם. הילדים עצמם החזיקו טלפונים וצילמו את המתרחש בסרטון שהותיר את השופטת "מזועזעת" כלשונה.
בכל הנוגע להלוואה הבהירה השופטת שיש קביעה פוזיטיבית ברורה של בית הדין הרבני לפיה האב אכן הלווה לבני הזוג את הכספים. מעבר לכך, האיש העלה טענות עובדיות סותרות בקשר להלוואה ולחתימתו על הצהרת ההון ולא ניתן לתת בגרסתו אמון.
השופטת קבעה כי יש לנכות מחלקו של האיש בדירה, בין היתר, חצי מתשלומי המשכנתה בהם נשאה האישה לבדה וכן את חלקו בהלוואה שנתן אביה.
מאחר ששלושה מהילדים קטינים וגרים עם האישה, השופטת העניקה לה זכות ראשונים לרכוש את חלקו של האיש בדירה. היא קבעה שאם האישה לא תוכל לרכוש את חלקו לאחר הקיזוזים, יוכל האיש לרכוש את חלקה, אחרת תוצע הדירה למכירה בשוק החופשי.
האיש חויב בהוצאות בסך 15,000 שקל לטובת אוצר המדינה משום שהאישה יוצגה על ידי הסיוע המשפטי.
- ב"כ התובע: עו"ד אבי אמר
- ב"כ הנתבעת: עו"ד גבי ברנדס מטעם הסיוע המשפטי
עו"ד ירון גרוס
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.