ב-2012 הגישה אזרחית רומניה תביעה לקבלת מחצית הרכוש של גבר נשוי, שלטענתה ניהל עמה מערכת יחסים זוגית ארוכה. בית המשפט קבע כי לא מתקיימים הקריטריונים להכרה בזוג כידועים בציבור ודחה את התביעה תוך חיוב התובעת בהוצאות ניכרות.
לטענת התובעת, היא הכירה את האיש ב-2001 ברומניה שם ביקר לצורך עסקיו, והם ניהלו מערכת יחסים אינטימית במשך 10 שנים במקביל לנישואיו.
לייעוץ בתחום:
פנו לעורך דין משפחה
האיש נפטר ב-2013 והתובעת דרשה מחצית מרכושו בתביעה שהתנהלה כנגד אלמנתו. לטענת התובעת, בינה לבין המנוח היה שיתוף רגשי ורכושי והם היו ידועים בציבור ולפיכך על הנתבעת להעביר על שמה מחצית מרכושו.
לטענתה, המנוח הבטיח לה כי יתגרש מאשתו, יינשא לה והם יביאו לעולם ילדים משותפים. כמו כן, הוא ביקש ממנה שיעברו לגור יחד; אנשים רבים, כולל הנתבעת, ידעו על הקשר ביניהם; והוא תמך בה כלכלית.
הנתבעת – האלמנה – טענה שבין בעלה לבין התובעת היה רומן בר חלוף ותו לא. הם לא התגוררו יחד ולא ניהלו משק בית משותף ולכן לא היו ידועים בציבור מעולם.
"עם טעם טוב"
השופטת תמר סנונית פורר מבית המשפט למשפחה בתל אביב קבעה כי מרכז חייה של התובעת היה ברומניה בעוד שמרכז חייו של המנוח היה בישראל. הם מעולם לא התגוררו יחד באותה מדינה, ונפגשו לרוב כשהמנוח היה מגיע לרומניה לצורך עסקיו או כשהיה מזמין את התובעת לחופשה בת מספר ימים בארץ.
לדבריה, הקשר האינטימי בין התובעת למנוח נמשך תקופה ארוכה אך הם לא נפגשו בתכיפות רבה. "מערכת היחסים הייתה מורכבת וקשה ולא חלפה מעל משוכת "מערכת יחסים אינטימית בת חלוף", ציינה השופטת.
כך למשל, באחת ההתכתבויות ניסה המנוח להניא את התובעת מלבוא לגור בישראל וכתב לה "לאט תסתדרי בחיים" מבלי לקשור את עצמו לגורלה.
השופטת הוסיפה כי התובעת עצמה עשתה שימוש תכוף במילה "ביקור" כדי לתאר את מפגשיה עם המנוח, ויש בכך כדי ללמד על תפיסת הקשר מבחינתה — ביקורים ובילויים משותפים בלבד. טענות התובעת כי המנוח הבטיח לה שיינשאו ויביאו ילדים לא הוכחו.
יתר על כן, ב-2006, בעיצומה של מערכת היחסים כתב המנוח צוואה בה הוריש את כל רכושו לאשתו ולא אזכר כלל את התובעת. ב-2011, עם סיום מערכת היחסים ביניהם, העביר המנוח לתובעת 200,000 אירו כדי שתקנה לעצמה בית ושהקשר יגיע לסיומו "עם טעם טוב". נראה כי המנוח ראה בכך סכום המשקף את סיום מערכת היחסים ומחווה של רצון טוב מצדו, כתבה השופטת.
בנוסף, התובעת ידעה כי המנוח מנהל קשרים גם עם נשים אחרות ושככל הנראה עבורו מערכת היחסים עמה אינה מחייבת.
התובעת לא הוכיחה שיתוף כלכלי או ניהול משק בית משותף עם המנוח וכל שהוכח הוא תמיכה כלכלית של המנוח בה מפעם לפעם.
לפיכך דחתה השופטת את התביעה וקבעה כי התובעת לא היתה ידועה בציבור של המנוח ולא נוצר שיתוף רכושי ביניהם.
לאור התמשכות ההליך והתנהלות התובעת שבחרה לא להיות מיוצגת נקבע כי התובעת תישא בהוצאות הממשיות של הנתבעת בסכום של 136,000 שקל.
- ב"כ התובעת: בעצמה
- ב"כ הנתבעת: עו"ד אליה אוריה
* עורכת דין אלה שינפלד עוסקת בדיני משפחה
** הכותבת לא ייצגה בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את גט לויר
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.