העיקול הוטל בתיק הוצאה לפועל שפתחה האם מחשש שהאב יפסיק לשלם את מזונות הילדים לאחר שהצהיר על קריסה כלכלית. בקשתו לסגירת התיק וביטול העיקול משום שאין עדיין חוב נדחתה. הרשמת: זכויות הקטינים גוברות על הנזק השולי שנגרם לאביהם.
רשמת לשכת ההוצאה לפועל במחוז מרכז מירלה אהרון ביננפלד דחתה לאחרונה בקשת אב לשלושה לסגור תיק הוצאה לפועל שפתחה נגדו האם להבטחת מזונות הילדים תוך ביטול עיקול שהוטל על זכויותיו בדירה המשותפת. בהחלטה נקבע כי אף שהאב עומד היום במזונות השוטפים ראוי שהתיק יישאר פתוח כדי שהאם תוכל לנקוט בהליכים במידת הצורך, נוכח הצהרתו כי הוא עומד בפני קריסה כלכלית. עוד הבהירה הרשמת כי הבטחת צרכי הילדים גוברת על הנזק השולי שגורם העיקול לאביהם, והורתה כי יישאר על כנו למשך שנתיים.
מזה כשנתיים מתנהלים בין ההורים הפרודים הליכים משפטיים, במסגרתם חויב האב במזונות לשלושת ילדיו (בני 15, 12 ו-9).
לפי גרסת האם, היא פתחה את תיק ההוצאה לפועל משום שהחלה לחשוש שלא תוכל לגבות את המזונות לאחר שהאב טען בבית המשפט כי אינו עומד בנטל הכלכלי, ואף התגלה לה שהוא מתכוון לעשות רילוקיישין.
בבקשה שהגיש האב לאחרונה הוא ביקש לסגור את התיק ולבטל את העיקול שהוטל במסגרתו על זכויותיו בדירה המשותפת, שלטענתו פוגע בשמו הטוב ובכיסו. לטענתו, התיק נפתח בחוסר תום לב כדי להשחיר את פניו בפני הילדים ולגרום לניכור הורי, אף שהוא משלם את המזונות כסדרם ואין לו כל חוב. עוד הוא טען כי אין כל חשש שלא יעמוד במזונות, שכן הוא משתכר כ-30,000 שקל בחודש וממילא לא יוכל למכור את הדירה ללא הסכמת האם.
האם טענה מנגד כי החוק מאפשר לה לפתוח תיק הוצאה לפועל גם כשאין חוב לצורך הבטחת המזונות העתידיים של הילדים, בפרט כשהאב הודה שהוא מתקרב לקריסה כלכלית. האם הדגישה עוד כי לא ברור מדוע כל-כך חשוב לו לבטל את העיקול אם הוא עצמו טוען שאינו יכול למכור את הדירה.
חששות מאוששים
הרשמת מירלה אהרון ביננפלד הבהירה כי כאשר ישנו חשש שחיוב במזונות לא יקוים, בהחלט אפשר לפתוח תיק הוצאה לפועל לצורך הבטחת התשלומים העתידיים גם כאשר אין חוב עבר. במקרה הנוכחי, האב אישר את חששות האם בהצהרות מפורשות שניתנו במסגרת בתגובה שהגיש לבית המשפט למשפחה ובדיון שנערך בלשכה, לפיהן הוא מתקרב "בצעדי ענק" לקריסה כלכלית.
בנסיבות אלה קבעה הרשמת כי התיק צריך להישאר פתוח על מנת שהאם תוכל לנקוט בהליכים שיבטיחו את סיפוק צרכי הילדים בעתיד.
באשר לעיקול, נקבע כי יישאר על כנו למשך שנתיים. הרשמת ציינה כי זכותם של הילדים לסיפוק צרכיהם גוברת על הנזק השולי שייגרם לאביהם כתוצאה מהעיקול, בפרט כשהוא עצמו טען כי אינו יכול לעשות שום עסקה בדירה כיוון שמחציתה שייכת לאם.
הרשמת הזכירה עוד כי מטרת העיקול להבטיח שצרכי הילדים יסופקו במקרה שהאב יגיע למצב כזה שלא יוכל לשלם מזונות. מכאן, שלעיקול אין שום משמעות כל עוד הוא עומד בתשלום השוטף.
לבסוף, הרשמת דחתה את טענת האב לחוסר תום לב, והוסיפה כי בהנחה שהאם לא משתפת את הילדים בהליכים לא ברור כיצד פעולותיה גורמות לניכור הורי.
בסיכומו של עניין בקשת האב נדחתה תוך שהרשמת ציינה כי הוא רשאי להציע בטוחה אחרת חלף העיקול. לא נפסקו הוצאות.
- לא צוינו בהחלטה שמות עורכי דין מייצגים
עו"ד וטו"ר יצחק וינד
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.