האם סירבה לתוספת לינה של לילה אחד בשבועיים בבית האב אך שופטי המחוזי הבהירו לה כי נקודת המוצא היא הורות שוויונית ואין הצדקה שהאב יהיה "מטפל משני".
בית המשפט המחוזי הורה לאחרונה על הרחבת הסדרי השהות של בנות בגילאי 8 ו-9 עם אביהן, כך שילונו אצלו שישה לילות בשבועיים במקום חמישה, חרף התנגדות האם שטענה כי האב נוהג עם הבנות בקשיחות. בפסק הדין הבהירה השופטת גאולה לוין, כי המאבק בין ההורים לא משרת את טובת הבנות, וכי אין מקום לסטות מהמלצות התסקיר על הסדרים שוויוניים ומאוזנים שמכירים באיכויות ההוריות של שני הצדדים.
כשהבנות היו בנות שנתיים-שלוש חתמו ההורים על הסכם גירושין שקבע כי האב ישלם 2,100 שקל מזונות לכל בת, והמשמורת תהיה אצל האם כשהאב ייפגש עם הבנות פעמיים בשבוע ולילה אחד בכל סופ"ש שני.
כשהבנות התקרבו לגיל 6 הגיש האב תביעות למשמורת משותפת ולהפחתת מזונות, ובמסגרת זו נעשתה הרחבה הדרגתית של הסדרי השהות בהתאם להמלצות הרווחה שמצד אחד סברו שהרחבת המפגשים עם האב תיטיב עם הבנות אך מצד שני העידו על בעיה קשה בתקשורת בין ההורים.
בסופו של דבר, בפסק דין מאוחד בשתי התביעות נקבע כי זמני השהות יעמדו על 40% לאב כך שהבנות ילונו אצלו חמישה לילות בשבועיים והמזונות יופחתו ל-1,250 שקל לילדה אם כי החיוב של הבת הקטנה הופחת למשך 11 חודשים ל-1,500 שקל בלבד וההפחתה הסופית נדחתה ליום הולדתה השישי.
על פסק דין זה הגישו ההורים ערעורים: האם טענה שהפחתת המזונות לא הייתה צודקת ואילו עיקר בקשתו של האב הייתה להרחיב את הסדרי השהות לשישה לילות בשבועיים – דרישה שהאם סירבה לה בתוקף בטענה שהאב נוהג כלפי הבנות בקשיחות וברוב הזמן הן ממילא נמצאות עם סבתן (אמו).
הסתגלו לשונות בין ההורים
פסק הדין של השופטת לוין, התקבל על דעתם של השופטת שרה דברת (אב"ד) והשופט הבכיר אריאל ואגו, ובמסגרתו התקבל ערעור האב בנוגע למפגשים ואילו ערעור האם נדחה למעט נקודה אחת קטנה.
נקבע כי אבן הנגף היחידה מפני חלוקת מפגשים שוויונית הייתה מערכת היחסים הקשה של ההורים וחוסר התקשורת ביניהם – שעד היום פוגע בבנות.
ואולם, בתסקיר עדכני של שירותי הרווחה הומלץ להרחיב את המפגשים כבקשת האב והשופטת לוין לא מצאה סיבה לסטות ממנו, בפרט לנוכח היסטוריה של תסקירים חיוביים לגביו וכאשר מדובר בסך הכל בעוד לילה אחד בשבועיים.
השופטת הדגישה כי אין כל סיבה שלא לאזן את חלוקת הזמנים בין ההורים. "מבחינת טובת הבנות", כתבה, "לא קיימת עדיפות להורה אחד על פני השני, ואין הצדקה כי אחד מהם יהיה 'מטפל עיקרי' והשני 'מטפל משני'. השוני בין ההורים באישיותם ובתפיסת ההורות שלהם אינו מצדיקה העדפה של אחד על פני השני, מה גם שנראה כי הקטינות הסתגלו לשונות בין ההורים, ולמעברים ביניהם, והן מתפקדות היטב".
בתוך כך ערעור המזונות נדחה למעט בנקודה אחת והיא שלא הייתה הצדקה להפחתת המזונות שנקבעו בהסכם כל עוד הילדה הקטנה לא הגיעה לגיל 6, ולכן נקבע כי האב ישלים את מזונותיה רטרואקטיבית עבור 11 החודשים שבהם שילם מזונות מופחתים.
לא נפסקו הוצאות משפט.
- ב"כ האם: עורך דין שלמה מערבי
- ב"כ האב: עורך דין משפחה אורי זמברג, עו"ד נתנאל מויאל
עו"ד אביטל רבינוביץ
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.