נכה צה"ל טען כי זמני השהות שלו עם בנו גדלו משמעותית בעוד שהכנסותיו פחתו וחובותיו עלו בין היתר בעקבות החמרה במצבו הרפואי. אלא שאף אחד מהטיעונים לא גובה באסמכתאות.
השופטת אלה מירז, סגנית נשיאת בית המשפט למשפחה בחיפה, דחתה לאחרונה תביעה שהגיש אב לילד כבן 7 להפחתת מזונות חודשיים של 1,850 שקל שנקבעו בהסכם גירושים. נקבע כי אף שכיום נטל ההוכחה לשינוי בנסיבות החיים הפך קל יותר, האב לא עמד בו, בין היתר משום שהסתיר את מצבו הכלכלי האמיתי ונהג בחוסר תום לב.
הסכם הגירושים אושר בבית המשפט למשפחה ב-2013. מזונות הילד הועמדו בו על 2,000 שקל ונקבע כי כשיתחיל ללון אצל אביו יופחתו ב-150 שקל. חודשים ספורים אחרי כן החל האב לשלם את המזונות המופחתים.
ב-2016, בד בבד עם זכייתו בתביעת משמורת משותפת, הגיש האב תביעה להפחתת מזונות. טענותיו המרכזיות היו כי זמני השהות עם הילד הורחבו, וכי חלה הרעה במצבו הבריאותי והדבר משליך על מצבו הכלכלי.
האב, שמוכר כנכה צה"ל עקב פציעת גפיים, טען כי אינו יכול לעבוד וכי נאלץ ליטול הלוואות של 880 אלף שקל כדי לממן בניית בית על מגרש קטן שבבעלותו.
האם התנגדה לתביעה. היא סיפרה כי יש לה עוד שני ילדים מנישואים קודמים והיא מתגוררת בדיור ציבורי ומתפרנסת מעבודות מזדמנות. עוד היא טענה כי ההסכם צפה את הרחבת המפגשים מראש כך שלא מדובר בעילה לשינוי המזונות.
שינוי רדיקלי
סגנית הנשיאה מירז ציינה כי אף שהתביעה הוגשה לפני ההלכה החדשה אי אפשר להתעלם מהשינוי הרדיקלי שהביאה עמה. בהקשר זה השופטת הדגישה כי ההלכה לא נחשבת כשלעצמה לשינוי נסיבות מהותי המצדיק התערבות במזונות, אך היא כן מורידה את רף השינוי שצריך התובע להוכיח כל עוד הוא נוהג בתום לב.
לגופו של עניין, השופטת סברה כי האב לא עמד אף בנטל הקל האמור. כך, השינוי הנדרש צריך להיות מצב שלא היה צפוי במועד חתימת ההסכם. אלא שההסכם במקרה הנוכחי צפה את הרחבת המפגשים בין האב לבין בנו ואף קבע במפורש מנגנון להפחתת מזונות.
כמו כן, טענת האב להרעה במצבו הכלכלי לא הוכחה בשום ראיה או אסמכתא, ודווקא מידע שנחשף על ידי האם העלה כי הסתיר מבית המשפט כספים ונכסים.
כך, בעוד שהאב טען כי אינו עובד הוא כן עבד בעת הגשת התביעה – מה שמעיד שהוא מסוגל לעבוד חרף מצבו הבריאותי. בעניין זה ציינה השופטת כי ממילא טענתו להחמרת המצב לא גובתה במסמכים רפואיים כלשהם.
יותר מזה, בעוד שהאב טען כי לא הצליח לסיים את בניית הבית, בפועל התגלה כי הוא מתגורר בנכס, וכי המגרש לא היה קטן אלא גדול מאוד, והוא אף מכר חצי ממנו תמורת 1.2 מיליון שקל.
בנוסף הסתיר האב את העובדה שזוגתו החדשה מתגוררת עמו ואף היא תורמת לכיסוי הוצאות המחייה.
לנוכח התנהלות זו קבעה השופטת כי האב נהג בחוסר תום לב ו"הותיר את בית המשפט במחשכים".
לבסוף, השופטת הבהירה כי לא הייתה הצדקה להפחתת המזונות גם לנוכח הפערים הכלכלי בין האב לבין האם, שנתמכת על ידי רשויות הרווחה ואין לה הכנסה יציבה.
לפיכך, התביעה נדחתה. למרות זאת, השופטת לא חייבה את האב בהוצאות כדי שלא להעמיק את הסכסוך.
לעיון בפסק הדין בתמ"ש 18941-03-16 לחצו כאן
עו"ד חגית אפרתי
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.