שופטת ביהמ"ש למשפחה בנצרת דחתה את תביעתה של אם לבירור אבהות של גבר שלטענתה הוא אבי בתה. כמו כל הגורמים המעורבים, השופטת סברה כי במקרה זה לא תצמח תועלת כלשהי מבירור העניין.
בית המשפט לענייני משפחה בנצרת דחה את תביעתה של אם לילדה שביקשה לדון באבהותו של מי שהיא טוענת כי הוא אביה של הקטינה. השופטת רונית גורביץ שוכנעה כי מקביעת אבהות לא תצמח כל תועלת לילדה, אל מול הנזק האפשרי של היותה ממזרתה שלא תוכל להינשא בעתיד.
התביעה לקביעת אבהות הוגשה כתביעה נגררת לפסיקת מזונות. על פי התביעה, האם הרתה לנתבע מחוץ לנישואיה, כלומר לא למי שהיה בעלה באותה עת, זמן קצר לפני שהתגרשה. בנסיבות אלה, כך נטען, לא ניתן היה לרשום את הנתבע כאביה של הילדה, ולכן היא נרשמה כבתו של הגרוש.
אף שעדיין היתה נשואה לאחר, התובעת והנתבע חיו יחד בתקופה שבה הילדה נולדה, ונפרדו בעקבות תלונות של התובעת על אלימות מצד הנתבע, שאף הורחק ממנה. מאז הקשר בין השניים נותק.
האם טענה כי הואיל והילדה ממילא אינה מכירה את הנתבע ואין לה דמות אב בחייה, לא ייגרם לה כל נזק, אם ייקבע במסגרת התביעה למזונות כי הנתבע הוא אביה החייב במזונותיה.
לשיטתה של האם, ניתן לברר את התובענה למזונות ואף תובענה לבירור אבהות, באמצעות ראיות נסיבתיות לשם בחינת אבהותו של הנתבע לקטינה, ובכך לא קיים כל חשש לממזרות ממנו מזהירה העו"ס בתסקיר.
מנגד, הנתבע טען כי התובעת בגדה בו והודיעה לו כי שהילדה אינו ביתו. הוא טען כי מה שמניע אותה הוא שיקול כלכלי בלבד, וכי הוא נכון לשלם מזונות רק במידה שבדיקה גנטית תוכיח שהוא האב.
בתוך כך, נציג היועמ"ש לממשלה התנגד לבירור סוגיית האבהות, שעלולה לפגוע במעמדה האישי של הילדה כממזרתה – ילדה שנולדה מחוץ לנישואין שלא תוכל להינשא בעתיד.
גם האפוטרופוסית לדין שמונתה לילדה סברה כי החשש מהאפשרות ששמה יוכתם גובר על בירור זהות אביה.
אין דמות אב
השופטת רונית גורביץ הבהירה כי לפי בית המשפט העליון ניתן לאשר בדיקת אבהות ""אגב גררא" בראיות נסיבתיות, גם כאשר עולה חשש לממזרות, אם טובת הילד מצדיקה זאת.
אלא שבמקרה הנדון השופטת הגיעה למסקנה שלמען הילדה, עדיף שלא לבחון את שאלת האבהות. בהקשר זה השופטת ציינה כי "טובת הקטינה אינה רק נמדדת בטובתה הכלכלית, אלא אף בטובתה הנפשית והרגשית, שאינה פחותה מכך".
בתוך כך, לנוכח החשש מהטלת "כתם היחוסין", השופטת ביקשה את חוות דעתו של נשיא בית הדין הרבני הגדול, בנוגע לאפשרות של עריכת בדירה גנטית (או כל בדיקה אחרת) לצורך קביעת אבהות.
נשיא ביה"ד הרבני הגדול סברה שאין לערוך בדיקה כלשהי כיוון שהיא עלולה לגרום לפגיעה חמורה בכשרותה של הילדה להינשא.
כמו כן, השופטת הפנתה לתסקיר עו"ס, שלפיו קביעת אבהות לא תועיל באופן כלשהו לילדה. בעולמה של הילדה אין דמות אב, מה גם שהאם אינה מתכוונת לאפשר קשר בינה לבין הנתבע וגם הנתבע אינו מעוניין בקשר עם הילדה.
נימוק נוסף היה העובדה שהנתבע הוא אדם קשה יום, כך שממילא בכל מקרה תביעת המזונות תיגבה באמצעות המוסד לביטוח לאומי, שכבר היום משלם לאם קצבת הבטחת הכנסה.
בנסיבות אלה, ולנוכח החשש לממזרות והפגיעה האפשרית בכשרות להינשא, השופטת החליטה לדחות את התביעה. לא נפסקו הוצאות משפט.
- ב"כ התובעת: עו"ד אליק ביטר
- ב"כ הנתבע: עו"ד חוסאם ח'ורי
עו"ד מורן בריק מילר
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.