בפסק דין לאיזון משאבים בין בני זוג בעשור השישי לחייהם, נבחנו היקף הכספים המשותפים והיכולות הכלכליות של כל אחד. מאחר שהיו נשואים כ-33 שנים והאישה תתקשה להשתלב בשוק העבודה נקבע שהחלוקה לא תהיה שוויונית
בית המשפט למשפחה בחיפה הכריע לאחרונה בתביעה לאיזון משאבים בין בני זוג שנמצאים בעשור השישי לחייהם ונפרדו אחרי קרוב ל-33 שנים. אחרי שהשופטת הילה גורביץ שינפלד בחנה את היקף הכספים המשותפים של בני הזוג על רקע טענות להברחת נכסים, היא החליטה שזהו מקרה חריג שמצדיק לסטות מכלל החלוקה השוויונית. זאת, לנוכח פערי השתכרות משמעותיים בין בני הזוג והעובדה שבניגוד לבעל, שעובד ומשתכר יפה, האישה לא עובדת מזה שנים ארוכות ובגילה יהיה לה קשה להשתלב בשוק העבודה.
בני הזוג נפרדו לפני כשנתיים וחצי והחלו בשורה של הליכים משפטיים. במסגרת תביעה לחלוקת רכוש הגיעו בני הזוג להסכמה בנוגע לדירה המשותפת, והבעל רכש את חלקה של אשתו תמורת 575 אלף שקלים.
ואולם, בני הזוג נחלקו באשר להיקף הכספים והזכויות המשותפים שצריכים להתאזן ביניהם כשכל אחד טען להברחת כספים על-ידי האחר ולזכויות בכספים שנמצאים בחשבונות הפרטיים שלהם, חלקם כספים שקיבלו במתנה או בירושה מהוריהם.
מעבר לזה ביקשה האישה לקבל נתח גדול יותר מהכספים והזכויות המשותפים וזאת מאחר שעסקה בגידול הילדים ולא עבדה מזה שנים ואילו בעלה עובד ומשתכר יפה וצבר זכויות סוציאליות לא מבוטלות בעבודתו.
זכאית להגנה
בשלב הראשון בחנה השופטת הילה גורביץ שינפלד את היקף הכספים המשותפים שצריכים להיכלל באיזון המשאבים על בסיס חוות דעת מומחה שמינתה לצורך כך.
באשר לכספים שקיבלו בני הזוג במתנה או בירושה מהוריהם, קבעה השופטת כי מהראיות והעדויות עלה שהצדדים לא שיתפו בהם זה את זה, כך שלפי חוק יחסי ממון מדובר בכספים נפרדים.
בצד זאת, השופטת קבעה כי יש לכלול באיזון המשאבים 380 אלף שקלים שהבריחה האישה מחשבון פרטי שלה לחשבון של אחת הבנות של בני הזוג ללא ידיעת בעלה, וכן 72 אלף שקלים נוספים שהעבירה לה מחשבון אחר ומקורם בחסכון קצבת הילדים של בנם הקטן. כמו כן הורתה השופטת לכלול באיזון כספים בחשבון השקעות של האישה בסך 233,824 שקלים.
מהצד של הבעל, הורתה השופטת לכלול בשיתוף 50,000 שקל שהעביר לאחיו בסמוך לפרידת בני הזוג ועוד 50,000 שקלים שהוציא במזומן באותה תקופה וכן חסכונות של 800,000 שקלים בחשבונו הפרטי.
לאחר שהיקף הכספים המשותפים הוכרע בחנה השופטת את אופן האיזון. בהקשר הזה היא מצאה שהאישה צודקת וקבעה כי בשל פערי ההשתכרות המהותיים בינה לבין בעלה מדובר במקרה חריג שמצדיק לסטות מהכלל של חלוקה שוויונית.
השופטת ציינה כי האישה זכאית להגנה כלכלית לתקופה מסוימת לנוכח תקופת הנישואים הארוכה והעובדה שכיום, כשהיא בעשור השישי לחייה, הסיכוי שתשתלב בשוק העבודה קלוש כשמנגד בעלה עדיין עובד ומשתכר יפה.
השופטת ציינה כי גם המומחה סבר שיש פערי השתכרות שמצדיקים חלוקת לא שוויונית לטובת האישה, אבל דחתה את התחשיב שלו כיוון שלדעתה נערך לתקופה קצרה מדי. היא הורתה לו לפיכך לעדכן את חוות הדעת ולחשב את פערי ההשתכרות מיום הקרע למשך 60 חודשים – המועד שבו יצא הבעל לפנסיה.
השופטת החליטה לבסוף שלא לפסוק למי מבני הזוג הוצאות כדי שלא להסלים את הסכסוך.
עו"ד רועי חלפון
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.