לפסק הדין בעניין ש' ואח' נ' בי"ס שעלי תורה ואח'
תלמיד בישיבה תיכונית התעוור בעינו במהלך קטטה ויקבל פיצוי העולה על מיליון שקל, שישולם גם על ידי התלמיד הפוגע. "התנהגותו של תלמיד מזיק לא מבוטחת על-ידי איש", קבע השופט. האם על בתי הספר לבטח את תלמידיהם גם בביטוח אחריות אישית?
באחד מימי שנת הלימודים של 2006, ישבה בספריה קבוצת תלמידי י"א בישיבה תיכונית של רשת "שעלי תורה". תלמיד אחר, שניגש לקבוצה, החל להטריד אחד מחבריה בדגדוגים וצביטות, שאט אט הפכו לאלימות.
לאחר שהמתקוטטים הופרדו והורגעו על ידי התלמידים וללא התערבות הסגל החינוכי, שהיה בקרבת מקום, יצא התלמיד המטריד מהספריה ובדרכו החוצה השליך ספר על התלמיד המוכה. הספר פגע בחוזקה בעינו, פגיעה שהביאה לאבדן הראיה בעין זו.
בעקבות המקרה, הגיש התלמיד תביעה נזיקית כנגד התלמיד הפוגע, בית הספר ועמותת "שעלי תורה".
בין שלל טענות ההגנה של הנתבעים, עלתה הטענה, כי התובע נושא באחריות לנזקו, שכן היה מעורב בקטטה.
טענה זו נדחתה על הסף על ידי השופט ירון בשן מבית משפט השלום בתל אביב, שקבע שאין במקרה שום צידוק לאלימות כזאת, מה גם שהספר הושלך לאחר שהקטטה כבר הסתיימה.
בן 17 נושא באחריות
התלמיד התוקף הוסיף שאין לחייבו בתשלום הפיצויים, שכן הוא מבוטח על-ידי בית-הספר ולחילופין על ידי המדינה.
השופט בשן קבע, כי התלמיד הפוגע, שהיה אז בן 17, נושא באחריות למעשיו, כמו גם הסגל החינוכי, שלא השכיל לפקח על קבוצת התלמידים: איש לא הגיב לרעש ולא בא לבדוק על מה המהומה, והאלימות הסלימה במקום שתטופל. נקבע, כי גם העמותה המנהלת את בית הספר נושאת באחריות לאירוע, שכן צוות ההוראה כפוף לה.
באשר לאחריות התלמיד הפוגע הבהיר השופט כי בית הספר אינו מבטח את תלמידיו בביטוח אחריות אישית, כך שמעשיו המזיקים לא בוטחו על ידי גורם כלשהו.
השופט העלה את הבעייתיות שבמצב זה: ההורה המצוי אינו מעלה בדעתו כי התנהגותו של תלמיד כמזיק לא מבוטחת על-ידי איש. כאשר תלמיד גורם לנזק גוף לתלמיד אחר, עלול להיווצר מצב מאוד לא רצוי, במסגרתו המזיק, שאשמו המוסרי לעתים קטן מאוד (בשים לב לגילו), צפוי להתחיל את חייו הבוגרים עם חוב גדול. סכנות אלה, כתב השופט, מדגישות את ההכרח שבית-הספר ימלא את תפקידיו כראוי.
כמה שווה עין אחת?
התובע איבד כליל את ראייתו בעין הפגועה אך לא איבד את העין עצמה. לדעת הנתבעים, אין לפגיעה זו משמעות תפקודית, שכן התובע יכול לקרוא ולנהוג ואף לומד לימודים אקדמיים.
השופט חלק על דעתם. לעמדתו, אין ספק שלהיעדר עין אחת יש השפעה על התפקוד הכללי, שכן כעת יהיה התובע חשוף לסיכון מוגבר של עיוורון מוחלט. נכותו הרפואית של התובע, קבע השופט, היא נכות תפקודית לכל דבר ועניין, שעלולה לגרוע מכושר פרנסתו בעתיד.
לאור זאת נפסקו לתובע הפסדי הכנסה לעתיד בסך 800,133 שקלים, הוצאות רפואיות בסך 106,592 שקלים, עזרת צד ג' בסך 23,000 שקל ופיצוי בגין כאב וסבל בסך 289,050 שקל.
בסך הכל ישלמו הנתבעים לתובע, ביחד ולחוד, 1,218,755 שקלים בתוספת שכ"ט עו"ד של 250 אלף שקל.
הישיבה גם לא מבוטחת
עו"ד מאיר הופמן, העוסק בתחום הנזיקי, מוסיף: "במהלך המשפט התברר, כי לישיבה אין כל ביטוח המכסה את רשלנות המורים. לכן, לא ברור האם בסופו של יום, יוכל התובע לגבות את מלוא הפיצוי המגיע לו, במקרה שיתברר כי לנתבעים אין יכולת כלכלית לשלמו".
לפיכך, ממליץ עו"ד הופמן להורים, השולחים את ילדיהם למוסדות החינוך - ובמיוחד לאלה הפועלים במסגרת פרטית שאינה חלק ממערך החינוך הפורמאלי של המדינה - לוודא כי למוסד החינוכי פוליסת ביטוח מתאימה כנגד רשלנות. כך, במקרה של פגיעה בתלמיד שנגרמה בעטיה של רשלנות המוסד או עובדיו, יוכלו ההורים לגבות את הפיצוי מחברת הביטוח.
לפסק הדין בעניין ש' ואח' נ' בי"ס שעלי תורה ואח'
למדור: נזיקין
אתר המשפט הישראלי פסקדין
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.