אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> נזקי גוף ותאונות >> האם כלב שנפל מצוק בגובה 10 מטרים יפוצה על ידי העירייה?

האם כלב שנפל מצוק בגובה 10 מטרים יפוצה על ידי העירייה?

מאת: עו"ד רעות יריב | תאריך פרסום : 13/08/2013 13:48:00 | גרסת הדפסה

לפסק הדין בעניין ויגלר נ' הרשות המקומית נתניה

עיריית נתניה לא סימנה בשלט צוק בגובה עשרה מטרים ולא הציבה גדר למניעת נפילות ותפצה בעלים של כלב, שנפל מראשו ונפצע באורח קשה.

בראש השנה 2011 נסע התובע יחד עם משפחתו לבקר את אחותו המתגוררת בנתניה, בסמוך לחוף הים. לנסיעה הצטרף גם כלבו של התובע. ביתה של האחות, כמו בתים אחרים באותו הרחוב, ממוקם על צוק בגובה 10 מטרים מעל פני הים.

התובע יצא לטייל עם כלבו לאורך שביל עפר המצוי בסמוך לבית אחותו, מבלי שידע כי שהם מטיילים על הצוק. לדבריו, באופן פתאומי החל כלבו לרוץ, תוך שהוא מושך את רצועתו מידי בעליו. שניות ספורות לאחר מכן, מעד הכלב ונפל מהצוק אל החוף.

התובע מיהר וירד בדרך צדדית על מנת להגיש עזרה לכלב, אלא שלמרבה הצער הוא מצא את כלבו מתבוסס בדמו, ארובת עינו השמאלית מרוסקת והוא אינו מסוגל לעמוד על רגליו. התובע נשא את כלבו על זרועותיו והסיעו לווטרינר בבית ברל בכפר סבא, שם אובחן מצבו של הכלב כקשה והוא עבר סדרה של טיפולים רפואיים וניתוחים, שנאמדו על-ידו בלמעלה מ- 20 אלף שקל.

האיש הגיש תביעה כנגד עיריית נתניה בבית משפט השלום בעיר, בגין התרשלות באזהרת ההולכים על הצוק. לטענתו, העירייה התרשלה באי-הצבת שילוט מתאים, המתריע בפני הסכנה הצפויה בהליכה באזור צוק, ואף נמנעה מהקמת גדר שתזהיר הולכי רגל מפני כניסה לאזור המסוכן. רשלנותה של העירייה, טען האיש, הביאה לכך שכלבו נפל ונפצע באופן קשה.

התובע הפנה לחוזר מנכ"ל משרד הפנים, המורה לראשי עיריות לנקוט בכל האמצעים הדרושים לאזהרת הציבור ולהרחקתו מאזורים הנתונים בסכנת התמוטטות, לרבות הצבת שלטים המתריעים על הסכנה, הן בקצה המצוק והן למרגלותיו, על מנת למנוע גישת עוברים ושבים.לטענתו, הימנעות העירייה מגידור האיזור ומהצבת שלטי אזהרה עולים כדי הפרת חובה חקוקה הקבועה בפקודת העיריות, לפיה על העירייה חובה לדאוג למצבן התקין של הדרכים בתחום שיפוטה.

התובע עתר לפצותו בסכום הטיפול הרפואי בכלב וכן לפיצוי בגין נזקים נוספים שנגרמו לו בעקבות פציעת הכלב, הכוללים נסיעות לטיפולים רפואיים והפסד 14 ימי עבודה. את הנזק העמיד התובע על 5,000 שקלים.

עיריית נתניה טענה, כי פעלה כדין, כפי שרשות סבירה היתה פועלת, והוסיפה כי התאונה התרחשה בשדה המצוי מעבר לרחוב סלול, שקצהו תחום בסלעים. לטענתה, התובע טייל עם כלבו באזור השדה מחוץ לדרך הסלולה, ומשלא נקט אמצעי זהירות נאותים, לקח על עצמו סיכון מחושב. לפיכך, טוענת העירייה, התובע הוא זה שהתרשל בשמירה על כלבו.

עוד טענה העירייה, כי התובע לא צירף חוות דעת רפואיות בעניין הטיפולים אותם עבר הכלב ולכן הוא מנוע מלהעלות טענות שברפואה. כמו כן, התובע לא הציג רשיון מעודכן להחזקת הכלב ולא הוכיח מתן חיסונים כנדרש עד ליום האירוע.

העירייה אשמה, אבל גם התובע

השופטת חנה קיציס קבעה, כי לאחר עיון בטענות הצדדים ובחינת חומר הראיות, הגיעה לכלל מסקנה כי העירייה אחראית לאירוע התאונה. לדבריה, בהתאם לפקודת העיריות היה על העירייה לפעול בכל דרך על מנת לשמור על ביטחון המשתמשים בדרכים המצויות בתחומה ולהחזיקן במצב תקין.

במקרה זה, הגישה לדרך העפר שמובילה לשפת הצוק הינה חופשית ופתוחה לכל המשתמשים בשביל הולכי הרגל והאזור לא מוגדר כאזור מסוכן או מחוץ לתחום, כפי שאף נראה בסרטון שצילם התובע. במקום אף לא הותקן גידור או מעקה למניעת המעבר, ולא הוצב שילוט מתאים שנועד להזהיר את העוברים והשבים מפני הסכנה הקרובה.

לדברי השופטת, על אף שלא מצאה טעם המצדיק להטיל על העירייה חובה להקים גדר לאורך תוואי המצוק, הרי שהיה עליה להציב במקום שלטי אזהרה המתריעים מפני הסכנה, שזו פעולה פשוטה שאינה כרוכה במעמסה תקציבית.

השופטת קבעה, כי העירייה צריכה היתה, כעניין שבמדיניות, לצפות את התרחשותו של הנזק שנגרם לכלבו של התובע, כאשר לא נקטה באמצעי זהירות סבירים להזהיר כי המעבר לשטח הפתוח מוביל אל המצוק. לדעתה, אין מדובר בסיכון טבעי ורגיל שיצרה פעילות אנושית מקובלת אלא בסיכון שיצרה העירייה בכך שלא נקטה אמצעי זהירות סבירים על מנת למנוע את המעבר ואת דרך הגישה אל שפת המצוק. על כן, קיבלה השופטת את טענת התובע כי הנתבעת התרשלה.

מאידך, הוסיפה השופטת, גם לתובע אשם תורם בנפילתו של הכלב, שכן נמנע מלמלא אחר חובתו להחזיק בכלב כשהוא קשור היטב ברצועה, והפרה זו תרמה באופן משמעותי לקרות התאונה. בנסיבות אלו, קבעה השופטת, יש להטיל על התובע אשם תורם בשיעור 70%.

השופטת חייבה את הנתבעת לפצות את התובע ב- 6,138 שקל בלבד, זאת לאור העובדה כי הוא נושא באשמה תורמת לנפילת הכלב. כל דרישותיו האחרות של התובע נדחו ולא ניתן צו להוצאות.

לפסק הדין בעניין ויגלר נ' הרשות המקומית נתניה

למדור: נזיקין, חוקתי ומנהלי

אתר המשפט הישראלי פסקדין

www.psakdin.co.il

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.

קטגוריות


שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





עורכי דין בתחום נזקי גוף ותאונות באזור :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות בתחום נזקי גוף ותאונות

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ