האם עובד צריך להחזיר שכר עבור הזמן ש"בילה" באינטרנט?

גולשים בעבודה? תרגישו חופשי: העובד תבע פיצויים בטענה שפוטר שלא כדין. בתגובה, דרשה החברה להשיב לה חצי משכרו בטענה שהקדיש מחצית מזמן העבודה לגלישה באינטרנט. מה נקבע?

העובד החל את דרכו בחברת "הנסיך הקטן", העוסקת בשיווק מוצרי תינוקות וצעצועים, במאי 2011. בחלוף שנתיים, פוטר מעבודתו בטענה שתפקודו לקוי.

פוטרתם שלא כדין?

פנו לייעוץ ל-פורום דיני עבודה

עם פיטוריו הוא הגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב לפיצוי של 43,490 שקל בשל פיטוריו ללא שימוע, ו-550 שקל שהחברה ניכתה משכרו שלא כדין.

הנתבעת, מצידה, טענה שבמשך תקופה ארוכה התובע ביצע את תפקידו ברמה נמוכה, גרם לה להפסדים והוא ידע היטב שהחברה לא מרוצה ממנו, שכן זומן למשרדה של המנכ"לית לשיחת אזהרה. עקב התנהגותו, טענה החברה, כלל לא היה מקום לערוך לו שימוע ואף יש לשלול ממנו את הזכות לפיצויי פיטורים והודעה מוקדמת.

בנוסף, טענה החברה שבדיעבד התגלה לה כי התובע הוא נוכל שהעביר מחצית מזמנו בעבודה בצפייה בסדרות וסרטים באינטרנט ובתכנון טיולי אופניים.

עוד ציינה החברה כי כל השיחות הנכנסות והודעות הדוא"ל שלו כלל לא היו בענייני עבודה ועל מסך המחשב שלו ריצדה תמונה של משפחתו.

לפיכך, בתביעה נגדית שהגישה החברה, היא דרשה שהתובע ישיב לה חצי מהשכר וכן את פיצויי הפיטורים ודמי הודעה מוקדמת שקיבל בסך 97,364 שקל.

התובע סיפר כי המנכ"לית באמת אמרה לו שהיא לא מרוצה מעבודתו, אך ציין כי תלונות דומות הופנו גם כלפי עובדים אחרים. לדבריו, אף אחת מהשיחות שנערכו לו לא נחשבת לשימוע, שכן לא ניתן לו זמן להתכונן מראש ולהעלות את טיעוניו.

הנתבעת מצידה הודתה שלא הזמינה את התובע מראש לשימוע, אך הסבירה כי גם אם הייתה נותנת לו זמן לחשוב התוצאה הייתה אותה תוצאה.

לפקח בזמן אמת

בנוגע לטענה על הגלישה באינטרנט, הבהירה השופטת אריאלה גילצר-כץ כי המעסיק צריך לפקח על עובדיו בזמן אמת, ולא להגיש תביעה לאחר שנתיים בטענה שהעובד לא מיצה את זמן העבודה כראוי.

מעבר לכך, הנתבעת הגישה נתונים טכניים ממחשבו של התובע ללא כל התייחסות של מומחה בתחום ולא הוכח שהעובד הקדיש חצי מזמן העבודה לענייניו הפרטיים. השופטת גם הדגישה שאין כל פגם בכך שעובדים מציגים תמונות משפחה במחשב.

לאחר כל אלה החליטה השופטת שהנתבעת לא הוכיחה את הטענה בדבר תפקוד לקוי מצד התובע, ונהפוך הוא, במהלך הדיונים התגלה כי הנתבעת, שניסתה להציג עצמה כחברה משפחתית חמימה, כפתה על התובע להגיע לעבודה לאחר שבנו התינוק שבר את ידו.

באשר לשימוע פסקה השופטת כי הנתבעת הייתה חייבת לתת לתובע התראה של מספר ימים לפני השימוע.

לבסוף, השופטת קיבלה את התביעה של התובע באופן חלקי, דחתה את תביעת החברה והורתה לה לשלם לתובע 8,550 שקל כפיצוי עבור אי עריכת שימוע והחזר השכר שניכתה. בנוסף, חויבה החברה בהוצאות משפט בסך 1,100 שקל ושכ"ט עו"ד בסך 11,000 שקל.

בסיכומו של עניין מדובר בפסק הדין המשקף נכונה את ההלכה והדין ואת הפרקטיקה הראויה בשוק העבודה.

חשוב להבהיר כי זימון חוקי לשימוע צריך להגיע לעובד זמן סביר לפני קיום השימוע (מספר ימים לפחות), על מנת שהעובד יוכל להתארגן ואפילו למצוא ייצוג משפטי. חברה שלא עומדת בחובה זו צריכה לקחת בחשבון שזה יעלה לה, ממש כפי שראינו כאן.  

• ב"כ התובע: עו"ד אבינועם פרץ 
• ב"כ המשיבה: עו"ד פרי סגל

* עו"ד שלומית שרייבר עוסקת בדיני עבודה 

** הכותבת לא ייצגה בתיק

*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.