האם הורישה לכל אחת מהבנות שתי דירות וקבעה בצוואתה כי אם יהיו פערי שווי הם יאוזנו באמצעות כספי העיזבון. האחות שזכתה בדירות הכי יקרות סירבה לוותר לטובת האיזון אך ביהמ"ש חייב אותה למלא אחר רצון אמה.
סגנית נשיא בית המשפט למשפחה בתל-אביב מירה דהן הכריעה לאחרונה בסכסוך שהתגלע בין שלוש אחיות סביב צוואת אמן. בפסק הדין נמתחה ביקורת על אחת האחיות, שהתנגדה שיועברו לאחיותיה כ-700 אלף שקל מכספי העיזבון כתשלומי איזון, אף שזו הדרך היחידה למלא אחר רצונה האחרון של האם לחלוקה שוויונית בין שלוש בנותיה.
האם נפטרה ב-2013 והותירה אחריה צוואה שגולת הכותרת שלה הייתה חלוקה שוויונית וברוח טובה בין שלוש בנותיה. באופן ספציפי, הורישה האם לכל אחת מבנותיה שתי דירות, וקבעה כי אם חוות דעת שמאית תעלה כי מי מהבנות קיבלה דירות יקרות יותר האחרות יהיו זכאיות לתשלומי איזון מתוך הכספים שנותרו בחשבונה.
למרות לשון אחת האחיות התנגדה לחוות הדעת השמאית שהעלתה כי היא קיבלה את הדירות היקרות ביותר ולכן אחיותיה זכאיות לתשלומי איזון.
לצורך הכרעה בסכסוך מינתה סגנית הנשיא דהן שמאי מטעם בית המשפט שהגיע למסקנה די דומה, ולפיה האחות-המתנגדת קיבלה את שתי הדירות היקרות ביותר בשווי 4,279,000 שקל, ולכן אחיותיה (שאחת קיבלה דירה בשווי 4,073,000 שקל והאחרת בשווי 3,796,000 שקל) צריכות לקבל 689 אלף שקל מתוך כספי העזבון.
אלא שהאחות התנגדה גם לחוות הדעת הזו, וטענה בנוסף שממילא אין מספיק כסף להעברת תשלומי האיזון כיוון שביום הפטירה נותרו בחשבון של אמה כ-450 אלף שקל בלבד.
לעומתה, טענו אחיותיה כי יש די והותר כספים לביצוע האיזון. השתיים הסבירו כי לאחר שאמן נפטרה הן העבירו את כספה לחשבון משותף, ואליו הופקדו לאורך השנים כספי השכירות מכלל הדירות. ברבות הימים נצברו בחשבון זה כ-1,350,000 שקל שנחשבים לכספי עיזבון.
הצוואה ברורה
בתחילת דבריה כתבה השופטת דהן כי עיקרון העל בדיני הירושה הוא קיום צוואת המת ורצונו האחרון. במקרה הנוכחי, ציינה, "עיון בלשון צוואת המנוחה מלמד ברורות על רצון המנוחה שייעשה בעיזבונה – המנוחה ביקשה כי עיזבונה יחולק באופן שווה בין שלוש בנותיה, לפי שווי נכסיה במועד הפטירה וכי מבקשת היא שהחלוקה ההוגנת והשווה תיעשה ברוח טובה".
למרות זאת, ציינה השופטת, מאז פטירת האם בנותיה מנהלות מאבק משפטי סביב הצוואה משום שאחת מהן מסרבת לקבל את השמאות ולבצע איזון.
בניגוד לטענת האחות-המתנגדת, השופטת קבעה כי אין כל פגם בחוות דעתו של השמאי הממונה ויש לקבלה במלואה.
כמו כן, השופטת דחתה הטענה כי בגדר העיזבון נכללים רק הכספים שהיו בחשבון של המנוחה בעת פטירתה. בהקשר זה נקבע כי הדירות עדיין לא נרשמו על שם הבנות, ולפי חוק הירושה כל עוד הדירות לא עברו הלכה למעשה לבעלות היורשות כספי שכר הדירה שנגבו עבורן נכללים בעיזבון.
בהתאם לכך נקבע שיש די כספים לבצע את האיזון, ובהתאם לחוות הדעת השמאית נפסק כי אחות אחת תקבל 206 אלף שקל והאחרת 483 אלף שקל בתוספת הפרשי ריבית והצמדה ממועד השמאות (יולי 2017). יתרת הסכום שנותרה בחשבון תחולק שווה בשווה בין שלוש האחיות. האחות-המתנגדת תשלם לאחיותיה הוצאות של 60,000 שקל.
- ב"כ התובעות (שתי האחיות):עו"ד ליאורה אפרתי, עו"ד יפית חנני שפיר
- ב"כ הנתבעת (המתנגדת): עו"ד גיל מור
עו"ד אורי צפת
עוסק/ת ב-
ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.