בתביעת דיבה שהתקבלה סיפר הפרופסור שאחות הנתבע העלילה עליו שהטריד אותה ואיים עליה ובתגובה הנתבע פרסם בפייסבוק פוסטים מכפישים כלפיו
השופט אבישי רובס קיבל לאחרונה תביעת לשון הרע שהגיש פרופסור מהטכניון נגד אדם שפרסם עליו ארבעה פוסטים בפייסבוק בהם טען כי איים על אחותו והטריד אותה. בפסק הדין נכתב כי הנתבע המשיך בפרסומים גם לאחר שהתבררה לו זהות התובע במטרה לבייש ולהשפיל אותו.
התובע, פרופ' משנה וראש מעבדה לחקר סרטן בטכניון, טען בכתב תביעה, כי אחות הנתבע עמה אין לו היכרות מוקדמת, החליטה מסיבה לא ברורה להעליל עליו עלילת שווא, לפיה עקב, צילם ואיים עליה. בעקבות זאת, החלו הנתבע ואחותו להטריד אותו, לאיים עליו, לבלוש אחריו ולהכפיש את שמו, על לא עוול בכפו.
לדבריו, ביולי 2019 בשעות הבוקר, עמד במרכז זיו בשכונת נווה שאנן בחיפה, בסמוך למקום עבודתה של אחות הנתבע, וחיכה לאשתו שתיקח אותו למקום עבודתו. התובע הבהיר כי הוא נהג להמתין במקום מידי יום לאחר שהכניס את בתו לגן.
באותו יום הגישה אחות הנתבע תלונה במשטרה בה טענה כי הוא עקב אחריה ועשה לעברה תנועת שחיטה בגרון, תוך שצירפה תמונות שלו ושל רכבו. הוא נחקר בחשד לאיומים שם הבהיר כי אינו מכיר את האחות ולא איים עליה.
כמה ימים לאחר מכן הוא עמד באותו מקום, כשהנתבע ניגש אליו מלווה באדם נוסף. הוא צילם אותו וטען כי הוא מאיים על אחותו. בהמשך הנתבע פרסם פוסט עם תמונתו והכיתוב "האם אתם יודעים מי זה האדם שרודף אחרי אלמנה ויתומים וסוחט אותם".
התובע הוסיף כי גם לאחר שהנתבע הבין את זהותו הוא פרסם פרסומים שפגעו בשמו הטוב ויש בהם כדי לסכן את שלומו, שלום משפחתו ומקום עבודתו.
הנתבע טען, כי התובע עקב ובלש אחר אחותו, פגע בפרטיותה ואיים עליה. לטענתו, התובע נשלח על ידי צד שלישי, שאת זהותו לא פירט, במטרה לעזור לגיסתה של אחותו בהליכים משפטיים המתנהלים ביניהם.
הנתבע לא הכחיש את הפרסומים, אך טען כי בוצעו לצורך בירור זהות התובע, וברגע שהתבררה זהות התובע, הוא הסיר את כל הפרסומים.
כוונה ברורה להשפיל
"התובע נקלע, בעל כורחו ושלא בטובתו, לסיפור קפקאי, שלא הצליח לצאת ממנו", כתב סגן נשיאת בית משפט השלום בחיפה, השופט אבישי רובס.
השופט ציין כי הנתבע לא הכחיש את הפרסומים או תוכנם. יתר על כן, ברור מנוסח הפרסומים, ובפרט - ההתייחסות לעבודתו של התובע כפרופסור בטכניון - שהמטרה היתה לבייש ולהכפיש את שמו של התובע, הא ותו לא. זאת ועוד, בניגוד לטענת הנתבע, הוא המשיך בפרסומים גם כשזהות התובע הייתה ידועה לו.
השופט ציין כי הנתבע התעקש לכל אורך הדרך שהתובע קשור להתנכלויות נגד אחותו, לאור סכסוך ירושה בינה ובין קרובי בעלה המנוח. גרסה זו של הנתבע ואחותו הייתה רצופה בסתירות, אי דיוקים ואי התאמות לראיות נוספות שהוצגו במשפט. התובע לעומת זאת, הציג גרסה פשוטה, סדורה וברורה של האירועים.
השופט קבע כי הוכח באופן פוזיטיבי, כי התובע נכח במרכז זיו במועדים הרלוונטיים, לצורך פיזור ילדיו במסגרות החינוכיות, כפי שטען לכל אורך הדרך, והוא לא לא הטריד, איים או סחט את האחות, בשום אופן.
בסיכומו של דבר קיבל השופט את התביעה וחייב את הנתבע בפיצוי בסך 100,000 שקל בתוספת שכ"ט עו"ד בסך 20,000 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד י. אדלר ואח'
- ב"כ הנתבע: עו"ד מ. דינציס
עו"ד אהוד גרין עוסק/ת ב- לשון הרע
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.