האשימה מורה בהטרדה מינית בישיבת מועצה. ביהמ"ש: אמת בפרסום

תביעת לשון הרע שהוגשה נגד פעילה פוליטית במועצת מעלות-תרשיחא נדחתה לאחר שהוכח כי התובע שלח לה בפייסבוק הודעה שכללה תכנים מיניים קשים שבגינם הוגשה נגדו תלונה במשטרה.

בית משפט השלום בקריות דחה לאחרונה תביעת לשון הרע על סך 250 אלף שקל שהגיש מורה ופעיל במועצת מעלות-תרשיחא נגד פעילה שכינתה אותו בישיבת מועצה "מטריד מינית" ולטענתו אף הפיצה בפייסבוק סרטון שהוביל לתגובות קשות ומשפילות. השופט מוחמד עלי קבע כי לא הוכח שהנתבעת הפיצה את הסרטון, ואף שדבריה נחשבים ללשון הרע הם נכנסים להגנת "אמת בפרסום". זאת, נוכח הודעה עם תכנים מיניים קשים ששלח לה התובע בפייסבוק, שבגינה הגישה נגדו תלונה על הטרדה מינית.  

אשתו של התובע (שהגישה יחד עמו את התביעה) השתתפה לפני כ-3 שנים בישיבה של מועצת העיר שבמהלכה התלהטו הרוחות בין שני צדי המתרס הפוליטי. לפי טענתה, בתום הישיבה הנתבעת צעקה לעברה כי בעלה "מטריד סדרתי", "אנס", "סוטה מין" ועוד. לאחר מכן, סרטון של הישיבה פורסם בפייסבוק ובוואטסאפ והועבר בין אלפי אנשים, שחלקם פרסמו תגובות קשות ביותר על התובע, שבין היתר כונה "לקקן גדול", "חלאה לא מפותח" ו"זבל".

הנתבעת הכחישה שפרסמה את סרטון הישיבה, שתועד על ידי המועצה וכלל לא היה בשליטתה. עוד היא טענה כי מדובר ב"תביעת הפחדה וסתימת פיות" שהוגשה בחוסר תום לב, מאחר שארבע שנים קודם לכן התובע אכן הטריד אותה מינית בהודעת פייסבוק שכללה תכנים גסים כמו "הייתי דוחף לך לפה את מה שבעלך לא דחף לך בחיים". בעקבות הודעה זו היא הגישה נגדו תלונה על הטרדה מינית שלטענתה נגנזה באופן תמוה.

שיח פוגעני

השופט עלי קבע כי "לא הונחה תשתית הולמת ממנה ניתן ללמוד שמי שפרסם את הסרטון ברשתות החברתיות הייתה הנתבעת או שהיא הייתה אחראית לפרסום הפוסטים והתגוביות". בנוסף, לאחר צפייה בסרטון קבע השופט כי הפרסום היחיד שיש לבחון במסגרת התביעה הוא שני משפטים שאמרה הנתבעת ובהם טענה כי התובע מטריד מינית.

השופט קבע כי אין ספק שמדובר בתוכן פוגעני ומשפיל, המטיל כתם מוסרי ואף פלילי ולכן מדובר בלשון הרע. עם זאת, הנתבעת הצליחה להוכיח את הגנת "אמת בפרסום" שקבועה בחוק לשון הרע.  

השופט עלי ציין כי הנתבעת הוכיחה את שני היסודות שמרכיבים את ההגנה: אמת ועניין ציבורי. ראשית, משום שדבריה התיישבו עם המציאות העובדתית נוכח ההודעה הגסה והמשפילה ששלח לה התובע.  השופט ציין כי מעבר לכך שנראה כי תוכן הדברים עונה על הגדרת "הטרדה מינית" בחוק למניעת הטרדה מינית, הרי שהביטוי לא חטא לאמת גם מבחינה ערכית-חברתית.

שנית, לדעתו של השופט היה עניין ציבורי בפרסום נוכח המודעות הגוברת לצורך בחשיפת הטרדות מיניות בחברה, והעברת המסר שהטרדה יכולה להתבצע גם במילים ולא רק במעשים. יתרה מכך, האינטרס הציבורי כאן גובר לנוכח החשד לביצוע עבירה פלילית, שכאמור בגינו הוגשה נגד התובע תלונה במשטרה, והעובדה שבפרסום הדברים התובעת למעשה חשפה גם את עצמה והסתכנה בפגיעה.

לבסוף השופט ציין כי גם ממבט מלמעלה קבלת התביעה הייתה מעוררת קושי נוכח העובדה שהתובע לקח חלק בשיח פוגעני שכלל ביטויים מיניים גסים ובוטים.

לפיכך נקבע כי אף שדברי הנתבעת מהווים לשון הרע היא מוגנת מפני התביעה, ודין התביעה להידחות ללא צו להוצאות.

• ב"כ התובעים: עו"ד י' פרחי
• ב"כ הנתבעת: עו"ד י' נקר

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.