בני הזוג הביאו לעולם שני ילדים מתרומת ביצית ואם פונדקאית. כשפרץ ביניהם סכסוך האב פעל לקחת את הילדים מבת זוגו ולגדל אותם לבדו. בקשה לצו הורות פסיקתי שהגישה האישה התקבלה
השופט יהורם שקד קיבל לאחרונה בקשה לצו הורות פסיקתי שהגישה אישה בנוגע לשני ילדים בני 5 ו-7. הילדים נולדו כתוצאה מהליך פונדקאות ותרומת ביצית, ולמבקשת אין קשר ביולוגי אליהם אך היא גידלה אותם מיום לידתם יחד עם אביהם, בן זוגה. האב התנגד לצו הורות וטען שהאישה הייתה רק "ידידה" אך עמדתו נדחתה מכל וכל על ידי השופט.
הקשר בין בני הזוג לשעבר החל בשנת 2005. לאחר כ-12 שנים, ב-2017, הם נישאו. במהלך הקשר ניסו השניים להרות ולהביא ילדים לעולם ללא הצלחה. בנסיבות אלה הם פנו לתהליך פונדקאות באמצעות זרעו של האיש ותרומת ביצית אנונימית.
ב-2016 נולד בן בהליך פונדקאות בנפאל כשהאיש בלבד קיבל מעמד של אב על בסיס בדיקה גנטית.
שנתיים לאחר מכן נולדה בת בהליך פונדקאות באוקראינה כששוב רק האב קיבל מעמד ביחס אליה.
שני הילדים גדלו ביחד עם בני הזוג בביתה של האישה. בינואר 2021 לקח האיש את הקטינים לדירתו בירושלים אך זמן קצר לאחר מכן בעקבות בהחלטה של בית משפט הם הוחזרו לבית האישה.
ב-2022 פרץ משבר בין בני הזוג והם נפרדו. בעקבות תסקירים שמצאו שדירת האיש מלוכלכת ומוזנחת ואינה מתאימה למגורי הילדים, וכי הוא מתעלם מצרכיהם, ניתנה לאישה משמורת בלעדית ולאיש נקבעו הסדרי ביקור במרכז קשר.
בתביעה שהגישה באמצעות משרד עוה"ד גולדנברג-זך, עתרה האישה להצהיר כי יש לתת לה צו הורות פסיקתי על הקטינים. היא סיפרה שקצה נפשה במסכת התעללות ועינויים שהעביר אותה האיש במהלך חייהם המשותפים. לדבריה, היא מנסה לשמור על המסגרת המשפחתית ותפקידה כאמא לילדים, והאיש מאיים שייקח אותם ממנה.
האיש, שיוצג על ידי עוה"ד לימור אביטן ורן בסה, טען מנגד כי לא מתקיימים תנאי הסף לצו הורות פסיקתי שכן הצדדים לא ניהלו קשר זוגי לפני הבאת הקטינים לעולם. לדבריו, הקשר בין הצדדים היה ידידותי ולא רציף והאישה לא הייתה חלק מהליכי הפונדקאות של הילדים.
כוונה משותפת
השופט יהורם שקד מבית המשפט למשפחה בתל אביב מתח ביקורת חריפה על האיש וכתב כי הוא כפה על האישה הליך הנגוע בחוסר תום לב קיצוני.
השופט ציין שבהליך קודם שעסק בבקשה משותפת של בני הזוג לבדיקה גנטית להוכחת אבהותו של האיש על הבת צורף תצהיר שלו. בתצהיר האיש הודה מפורשות שהצדדים הם בני זוג, שהם פנו יחד להליך פונדקאות כדי להרחיב את התא המשפחתי שכולל את הקטין, ושהם מטפלים יחד בילדים.
השופט הוסיף שמחומר הראיות עלה כי הקשר בין הצדדים היה ארוך שנים עם מאפיינים ברורים של זוגיות. הוא ציין שלכל אורך הקשר האישה הייתה נתונה לרצונותיו וגחמותיו של האיש והסכימה לספוג את התנהגותו כדי לשמור על התא המשפחתי.
"האיש ביקש להפר את מאזן הכוחות ההורי למפרע, כך שרק לו תהיה הרשות והזכות לעשות כרצונו בקטינים", כתב השופט.
בסיכומו של דבר נעתר השופט לתביעה וקבע שהוכחו תנאי הסף הנדרשים לצו הורות פסיקתי ביחס לאישה.
האיש חויב בשכ"ט עו"ד בסך 30,000 שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד שי גולדנברג ועו"ד ברק צבי זך ממשרד גולדנברג זך ושות'
- ב"כ הנתבע: עוה"ד לימור אביטו ורן בסה
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.