בעקבות פיצוץ הצנרת בבניין הדירה התמלאה במי ביוב והפכה מסריחה ובלתי ראויה למגורים. נקבע שבעלת הבית תשיב לדיירים את דמי השכירות שגבתה ותפצה על עגמת הנפש שנגרמה להם.
בבית דירות באזור המרכז התפוצצה בפברואר 2015 הצנרת הראשית. דירה בה גרו זוג שוכרים התמלאה מי ביוב, ומההצפה נגרם נזק למוצרי החשמל, ארונות מטבח וקיר שהתפוררו.
בעיות עם השוכר?
פנו ל - עורך דין מקרקעין
הדיירים פנו לבעלת הדירה, וזו שלחה אינסטלטורים שלא הצליחו לתקן את הצנרת. כעבור יומיים, שהרגישו עבור הדיירים כמו נצח, הם שלחו אליה התראה בדואר רשום הדורשת שהנזק יתוקן במיידית, אחרת הם מבקשים לבטל את החוזה ולעזוב את הדירה.
לטענתם הם נשארו במשך כעשרה ימים עם נזילה בצנרת, ממתינים לישועה. כעבור כעשרה ימים שלחה בעלת הבית אינסטלטור נוסף ללא תיאום מראש והם לא היו בבית.
כעברו כשבועיים שסבלו ממי ביוב בבית ובחדר השינה, ונגרם להם נזק רב לרכוש (המקרר נהרס, השטיח הלך) והבית היה מסריח ברמה בלתי נסבלת, הם נאלצו לעבור לגור אצל ההורים.
לאחר מכן הם הגישו נגד בעלת הדירה תביעה להחזר דמי השכירות על כל התקופה שמיום הפיצוץ בצנרת ועד לתום החוזה, ובסך הכל 14,700 שקל.
בעלת הבית טענה שמעולם לא מנעה מהדיירים לעזוב את הדירה, אך זאת בתנאי שימצאו דייר חלופי. היא הסבירה שהפגם בצנרת נבע מצנרת הבניין, שאינה באחריותה, ובכל זאת, היא עדיין דאגה לבצע את התיקון הנדרש.
בעלת הבית גם הגישה תביעה נגדית כנגד הדיירים, שלטענתה עיכבו אותה מלבצע את התיקון בזמן מאחר שלא היו בבית כשהגיע האינסטלטור, והתיקון עלה יותר כי נעשה מבחוץ. היא גם טענה שהדיירים הפרו חוזה כשעזבו את הדירה מבלי לדאוג לדייר חלופי. לטענתה היא גם נאלצה לסייד במקומם את הדירה. כל אלו ועוד הביאו אותה לבקש פיצוי בסך של 25,750 שקל.
לא ראויה למגורים
הרשמת הבכירה איילת הרץ-טופז-אחיעזר מבית משפט לתביעות קטנות בפתח-תקווה קיבלה חלקית את תביעת הדיירים ודחתה את התביעה שהגישה בעלת הבית. היא קבעה שלא ניתן לקבל את טענת הנתבעת שהנזק בדירה היה מזערי והיא תיקנה אותו תוך זמן סביר, שכן מעדויות התובעים ומקלטת שהוצגה נראה כי הדירה מוצפת במים והקבלן אומר שהיא לא ראויה למגורים למשך שלושה חודשים לפחות.
הרשמת הסבירה שהתחייבותו העיקרית של המשכיר היא שהדירה המושכרת תהיה ראויה לשמש למגורים, ומשנמצא שזה לא המצב – אז הנתבעת היא זו שהפרה את החוזה.
מעבר לצורך היא ציינה שאין זה סביר שבמצב כזה התובעים גם יצטרכו למצוא דיירים חלופיים.
כתוצאה מקביעתה פסקה הרשמת שהנתבעת תשלם לתובעים 9,100 שקל על החזר דמי השכירות ששילמו בפועל מפברואר ועד מאי. בנוסף היא תשלם להם פיצוי בגין עוגמת נפש והוצאות משפט בסך 1,500 שקל.
עוד ציינה הרשמת שאמנם אין לבית המשפט הזה סמכות לקבוע שבעלת הבית תשיב את שטרות הביטחון שנתנו לה הדיירים, אך היא סבורה שהכרעתה לטובת הדיירים תמנע את הגשת השטרות להוצאה לפועל.
* עו"ד אסף יוחאי עוסק בדיני מקרקעין
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.