לאחר מות האם ביקשה האחות לממש את הצוואה ולקבל לידיה את המשק. הצוואה בוטלה ובית המשפט הורה על רישום התובע כבן ממשיך
השופטת רונית גורביץ מבית המשפט למשפחה בנוף הגליל-נצרת קיבלה לאחרונה תביעה שהגיש אדם נגד אחותו בענייני ירושת אמם המנוחה. להורי הצדדים היו זכויות בנחלה והתובע מונה על ידם כבן ממשיך. לאחר מות האב החתימה הנתבעת את האם, שהייתה במצב רפואי רעוע, על צוואה שבה הורישה לה את כל רכושה. הנתבעת טענה שבנסיבות אלה הזכויות בנחלה שייכות לה. השופטת קבעה שהאם לא הייתה כשירה וביטלה את הצוואה.
לתובע 7 אחים, ביניהם הנתבעת. אביהם של הצדדים הלך לעולמו ב-2012 והאם נפטרה ב-2018. להורים הייתה נחלה באחד המושבים בארץ והזכויות בה נרשמו על שמם כברי רשות. בתביעה ביקש התובע להצהיר שהוא זכאי להירשם כבעל הזכויות הבלעדי בנחלה, מכוח היותו בן ממשיך. התובע הסתמך בין היתר על כתבי התחייבות שעליהם חתמו הורים ב-2010 ובהם הצהירו כי הם מעוניינים למנות אותו כבן הממשיך שיקבל בעתיד את זכויות השימוש והחזקה בנחלה. בנוסף לדבריו, ב-2015 פנתה אמו לסוכנות היהודית על מנת להעביר את הנחלה על שמו ללא תמורה אך התהליך לא הושלם.
התובע הדגיש שבכל השנים, בעוד הוריו בחיים, הנתבעת לא התנגדה למינויו כבן ממשיך ושתיקתה מוכיחה כי ידעה שזהו רצון ההורים. עוד הוא ציין שהסתמך על המינוי, נטל משכנתה, בנה את ביתו בנחלה ואף שילם את חובות המשק. בנסיבות אלה הוא עתר להורות על השלמת רישומו כבן ממשיך.
התובע טען עוד כי יש לבטל את צוואת האם מ-2018 בה הורישה את כל נכסיה לנתבעת שכן זו נערכה שעה שאמו לא יכלה להבין את משמעות עריכת הצוואה והייתה נתונה תחת השפעה בלתי הוגנת של בתה.
הנתבעת טענה מצידה שהתובע לא התמנה לבן ממשיך שכן התהליך לא הושלם מול הרשויות המוסמכות. לדבריה, הוא לא מסוגל לרשת את הנחלה שכן הוא מוכר כנכה ונמצא בקשיים כלכליים. באשר לצוואה ציינה הנתבעת כי היא נערכה מרצונה החופשי של האם וללא השפעה כלשהי. היא הדגישה שהתובע ניתק קשר עם האם בעוד היא התגוררה בסמוך אליה וטיפלה בה.
מערכת פנים משפחתית
השופטת רונית גורביץ קבעה שמחומר הראיות עולה שהתובע נבחר על ידי ההורים כבן ממשיך בנחלה. היא הדגישה כי על אף שהתהליך לא הסתיים ברישום, מבחינת מערכת היחסים הפנים משפחתית ניתן לראות בהתחייבות להעביר לתובע את המשק כהתחייבות שהושלמה. היא ציינה שניתן ללמוד על רצון ההורים למנות את התובע מכתבי ההתחייבויות הבלתי חוזרות שנחתמו על ידם, מהעובדה שכבר ב-1994 הוא בנה בית בנחלה ומכך שעבד במשק וטיפל בו במשך השנים.
לעניין הצוואה מינתה השופטת מומחה לבחינת כשירות המנוחה. השופטת קיבלה את חוות דעתו שלפיה כבר מ-2016 האם סבלה מהתדרדרות פיזית, מירידה קוגניטיבית ומדמנציה. בנסיבות אלה קבעה השופטת שהמנוחה לא הייתה עצמאית ולא הייתה כשירה לחתום על הצוואה. עוד קבעה השופטת שבמועד עריכת הצוואה המנוחה הייתה תלויה בנתבעת בכל תחומי חייה.
בסופו של דבר קיבלה השופטת את התביעה והורתה על רישום התובע כבן ממשיך. במקביל היא ביטלה את הצוואה.
הנתבעת חויבה בשכ״ט עו״ד בסך 30,000 שקל והוצאות.
- ב״כ התובע: עו"ד משה חורי
- ב״כ הנתבעת: עו"ד ברק הלל
עו״ד מיטל שמיע יוסף
עוסק/ת ב-
ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין