קשישה ערכה צוואה בה החריגה דירה מסוימת לטובת אחד מילדיה. כעבור 10 חודשים היא ביטלה את הצוואה. בית המשפט קבע כי הצוואה תקוים לאחר ששוכנע כי אחת מבנותיה היתה מעורבת בביטול באופן בעייתי.
השופט פליקס גורודצקי מבית המשפט לענייני משפחה בירושלים הכריע בסכסוך בין אחים, וקבע כי יש לקיים את צוואת אמם שנחתמה ב-2012. בכך ביטל השופט הודעת ביטול צוואה, שעליה חתמה האם המנוחה, בין היתר משום שהיא נחתמה תחת מעורבות פסולה של אחת מבנותיה.
האם-המנוחה הייתה בעלת בניין שכלל שלוש דירות, והתגוררה בדירה שקומה העליונה. בנה התגורר בקומה השנייה, והדירה בקומה הראשונה שימשה למגורי בני משפחה ולעתים כדירת אירוח. בינואר 2012 חתמה המנוחה (שבעלה נפטר שנים רבות לפני כן) על צוואה בפני עדה ובפני עורך דין.
בצוואתה היא הורישה את הדירה שבקומה השנייה לבנה שהתגורר בה, ואת יתר הרכוש חילקה בין כל חמשת ילדיה בחלקים שווים.
עשרה חודשים לאחר מכן, באוקטובר 2012, היא חתמה על הודעת ביטול הצוואה, בפני אותו עו"ד, במהלך פגישה בבית קפה. בתחילת 2015 היא נפטרה, ולאחר פטירתה נפתחו מספר הליכים – הבן המתגורר בנכס ביקש לקיים את הצוואה (באמצעות העתק שלה), ואילו שלושת אֵחיו ואחיותיו התנגדו לקיומה וביקשו להוציא צו ירושה.
הבן – הנתבע בהליך – טען כי בין היתר כי כל המשפחה ידעה שהדירה שייכת לו, שכן בזמנו אביו הבטיח לו אותה ולכן הוא אף השקיע בה כספים רבים.
לגבי הודעת הביטול הוא טען בין היתר כי היא נעשתה תחת מניפולציה ולחץ של אחותו (אחת התובעות). בנוסף הוא טען כי באותה עת אמו לא היתה כשירה לערוך הודעת ביטול.
מנגד, התובעות טענו בין היתר כי הנתבע היה מודע להודעת הביטול, וכי אמן כעסה עליו והיתה מסוכסכת עמו.
"שוני עצום"
בכל הקשור לכשירותה של המנוחה, השופט גורודצקי קבע כי לא הוכח שהמנוחה לא היתה כשירה, שכן התיעוד הרפואי לא היה חד משמעי, ולא ניתן לבסס עליו מסקנה של היעדר כשירות.
אלא שהשופט כן שוכנע כי הבת השפיעה על המנוחה. דודתם של הצדדים סיפרה שהבת קרעה את הצוואה בניגוד לרצון המנוחה, וכאשר גילתה שישנם עותקים נוספים כפתה את רצונה על המנוחה לבטל את הצוואה. סיפור קריעת הצוואה, לא הוכחש על ידי הבת.
בנוסף, השופט הצביע על קשיים רבים בגרסתה של הבת. כך למשל, במעמד ההתנגדות לצוואה בפני רשם הירושות, הבת לא גילתה שהיא זו שיצרה קשר עם עורך הדין.
שנית, בבית המשפט היא טענה שלא התערבה בשיחה – באופן שסתר את גרסת עו"ד הדין שהעיד כי היא כן היתה מעורבת.
שלישית, גרסתה שלפיה ארגון הפגישה נעשה בידיעת כל אחיה ואחיותיה, לא נתמכה בגרסתם האחים.
הצטברות נסיבות אלה ואחרות, הביאו לקביעה כי הבת היתה מעורבת באופן פסול בביטול הצוואה.
בהמשך הצביע השופט על טעמים נוספים לקביעה זו, והם פגמים במהלך עצמו, למשל העובדה שהיתה זו פגישה קצרה יחסית, ושלא הוכח כי המנוחה קראה את הודעת הביטול.
"קיים שוני עצום בין נסיבות בהן נערכה הצוואה לבין נסיבות בהן היא בוטלה. שוני עצום זה מעורר קושי להגיע למסקנה כי המנוחה הבינה את פעולת ביטול הצוואה כשם שהבינה את פעולה עשייתה", כתב השופט.
התוצאה הייתה שהודעת הביטול מבוטלת. כפועל יוצא מכך נדחתה ההתנגדות לקיום הצוואה. התובעות חויבו לשלם לנתבע הוצאות משפט בסך 40,000 שקל.
- ב"כ התובעות: עו"ד גרשון מאק
- ב"כ הנתבע: עו"ד אילן הלפרין
עו"ד דן מלכיאלי
עוסק/ת ב-
ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.