בני זוג שקנו דירה חדשה טענו כי עליית הגג נבנתה עם גג נמוך משהובטח להם. טענת הנתבעות שהאדריכלית אחראית למחדל נדחתה
השופטת תמי לוי יטח קיבלה לאחרונה תביעה שהגישו רוכשי דירה נגד החברות ״משהב״ ו״תורג״. בפסק הדין התקבלה טענתם כי גובה הגג בעליית הגג נמוך מהגובה שהוצג להם בתכניות. התובעים יפוצו על ירידת ערך, עגמת נפש וליקויים נוספים בכ-100,000 שקל.
התובעים סיפרו כי רכשו דירה בקריית שמואל מחברת משהב במרץ 2013. התביעה הוגשה גם נגד הקבלן המבצע חברת תורג.
לאחר שהוגשו חוות דעת מטעם הדדים מונה מהנדס כמומחה מטעם בית המשפט על מנת שיבחן את הליקויים בדירה ואת טענת התובעים לירידת ערך.
המומחה קבע כי הגובה הפנימי בקומת עליית הגג נמוך בהפרשים של עד כ-15 ס״מ. הוא הוסיף כי הפער גורם גם לגובה דלתות נמוך ולירידת ערך של קומת עליית הגג. הוא העריך את ירידת הערך בגין חוסר ההתאמה בסך של 48,600 שקל.
המומחה קבע שיש ירידת ערך גם בקומת המגורים שכן גובה פנים הדירה הוא 251 ס״מ במקום 255 ס״מ. הוא העריך את ירידת הערך הזו ב-17,600 שקל.
עוד קבע המומחה כי יש בדירה ליקויים נוספים שעלות תיקונם עומדת על 24,745 שקל.
התובעים ביקשו לאמץ את חוות הדעת.
הנתבעות טענו שמקור התקלה בפער בין המידות שנרשמו בתכנית המכר עליה הסתמכו התובעים לבין המידות שנרשמו בתכנית הביצוע, לפיה בוצעה הבניה על ידי הקבלן. שתי התכניות הוכנו על ידי אדריכלית ויש להטיל עליה חלק מהאחריות לתקלה. בהתאם, הגישו הנתבעות הודעת צד שלישי נגד האדריכלית.
האדריכלית טענה שאין לחייב אותה בגלל ירידת ערך. לדבריה, עליית גג אינה מיועדת למגורים, שטחה אינו נכלל במכסת אחוזי הבנייה והארנונה עבורה מחושבת כשטח שירות. לכן, לא ניתן לדרוש התאמה לתקנות החלות על חדר. היא הוסיפה שהמומחה לא הצביע על חריגה כלשהי בתכניות האדריכליות ביחס לתקנות החלות על עליית גג והצהירה שהמידות והגבהים תוכננו בהתאם לדרישות רשויות התכנון.
אי התאמה
השופטת תמי לוי יטח מבית משפט השלום בחיפה קבעה כי יש להטיל את האחריות על אי ההתאמה בגובה של עליית הגג על הנתבעות בלבד ולא על האדריכלית.
לדבריה, התחייבות היזמית כלפי התובעים היא שעליית הגג תשמש למגורים ותהיה במידות המפורטות בתכנית המכר. ״הדבר עולה בבירור מהסכם המכר״, כתבה השופטת והבהירה כי קביעת המומחה משמעה שהמידות שקיימות בפועל מהוות הפרה של התחייבות זו ומורידות מערך הדירה.
השופטת הדגישה כי לא הוכח שמדובר בפגם תכנוני וכי ההוראות לגבי חדר מגורים חלות גם על עליית הגג. ״מדובר באי התאמה בין מה שהובטח (עליית גג שתשמש למגורים בגבהים מסוימים) לבין מה שבוצע בפועל״, כתבה.
זאת ועוד, לא הוכח שהנתבעות פנו לאדריכלית טרם הכנת התכניות על ידה ודרשו ממנה באופן מפורש שתתכנן קומת גג למגורים ולא קומת גג בלבד.
נוכח הספק בדבר הפער בין מידות הבנייה בפועל של קומת הגג כפי שבוצעה על ידי הקבלן לבין האמור בתכניות הביצוע, הטילה השופטת את האחריות על הנתבעות במשותף.
עוד נקבע כי עליהן לפצות על ליקויי בנייה נוספים ועגמת נפש.
השופטת חייבה את היזמית ב-41,788 שקל ואת הקבלן ב-45,075 שקל. הנתבעות חויבו בנוסף בהוצאות בסך 10,404 שקל ושכ״ט עו״ד בסך 10,000 שקל.
- שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו״ד רונן ליבוביץ
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.