חברת רהיטים הגישה תביעת דיבה נגד לקוח שכינה אותה "זבל של חברה". השופטת קבעה: הלקוח אמנם זכאי לקבל שירות ראוי אך עליו "לברור את מילותיו".
בית משפט השלום בתל אביב חייב לאחרונה לקוח לא מרוצה לשלם 40 אלף שקל לחברת "רהיטי דורון" לאחר שנקבע כי תלונות ששלח בהודעת S.M.S ובמיילים נחשבים ללשון הרע. "חופש הביטוי אינו חופש הביזוי" קבעה השופטת נאוה ברוורמן.
הסיפור החל ב-2015. הנתבע רכש דירה "לדוגמה" מחברת הקבלן "משולם לוינשטיין" והתקשר באמצעותה עם ספקית הרהיטים "דורון עיצובים" לצורך הזמנת ארונות עץ של חברת "באטיו" לחדרי הילדים וההורים.
לאחר שהארונות הותקנו, הלקוח שלח שלושה מיילים לקבלנית לוינשטיין ולרהיטי דורון, במסגרתם התלונן כי הארונות סופקו באיחור וציין בין היתר כי דורון היא "ספק המשקר את הלקוחות שלה".
בהמשך, הוא שלח הודעת S.M.S למנהלת של אחד מסניפי "באטיו" בה טען כי הארון בחדר ההורים רקוב ועם טרמיטים. באותה הודעה הוא כינה את דורון "זבל של חברה".
הלקוח, שלא היה מרוצה מהשירות, מיהר לתבוע את דורון בבית המשפט לתביעות קטנות ברמלה בגין הנזקים שנגרמו לו בעקבות התנהלותה (ספטמבר 2015). חודשיים לאחר מכן – ובטרם שניתנה הכרעה בתביעתו – דורון תבעה אותו בגין לשון הרע.
דורון טענה כי התלונות של הנתבע נשלחו לגורמים שהיא עובדת עמם במטרה להכפיש אותה ולפגוע במוניטין שלה וביחסים עמם. עוד נטען כי הארונות הגיעו בדיוק בהתאם לסיכום שלו עם הקבלן וכי תלונתו בנוגע לטרמיטים שקרית.
בתגובה, הנתבע טען כי התלונה על הטרמיטים לא נחשבת לפרסום לשון הרע שכן היא נשלחה למנהלת הסניף בלבד. מכל מקום, לטענתו הוא פעל בתום לב ובמסגרת זכותו לקבל מוצר תקין. בנוסף, הוא טען שתוכן ההודעות אמת ושהוא סבר בתמימות שהקבלנית ו"באטיו" הם הכתובת הנכונה לתלונותיו.
השתלח בצורה פוגענית
מאחר שתביעת הלקוח כנגד רהיטי דורון הוכרעה במאי 2017, השופטת ברוורמן הסתמכה בפסק דינה על הקביעות העובדתיות של בית המשפט לתביעות קטנות בכל הנוגע לטענותיו בדבר השירות שניתן לו ובדבר טיב הארונות שסופקו לו.
השופטת ציינה כי בתביעת הלקוח נקבע כי למעט קצת ריקבון, לא היו טרמיטים בארון וכי היה איחור מסוים באספקת הארונות אבל הוא לא גרם לו לנזק – דבר שהביא לדחיית טענתו בדבר אמיתות תלונותיו בתביעה הנוכחית. השופטת אף ציינה כי בתביעה הזו נפסקו לטובתו בסך הכל 500 שקלים עקב הריקבון.
מכאן השופטת קבעה כי המיילים וה-S.M.S נחשבים ללשון הרע, שכן הנתבע התבטא בהן בצורה "בוטה אשר לא משתמעת לשני פנים", והפנה אותם לגורמים חיצוניים מלבד התובעת.
בהמשך, השופטת לא שוכנעה שהנתבע פעל בתמימות כשהתלונן על התובעת. "אין ליתן בידי 'לקוח', להיות משוחרר מכל רסן, ולהשתלח בצורה פוגענית בנותן שירות מול הקבלן עמו הוא נתון בקשרי עבודה ופרנסתו כרוכה בו" היא העירה.
לפיכך, התביעה התקבלה והנתבע חויב לשלם ל"רהיטי דורון" 30 אלף שקל בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 שקלים.
- שמות באי כוח הצדדים לא צוינו בפסק הדין
* עו"ד יצחק יונסי עוסק ב-לשון הרע
** הכותב לא ייצג בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.