איש הסתיר מפרודתו במהלך הגישור ביניהם, שבבעלותו קרקעות יוקרתיות בצפון ת"א. היא ביקשה לתקן את איזון המשאבים, אך נקבע שחרף חוסר תום הלב של הבעל אין לבית המשפט סמכות לעשות זאת
בני זוג שנפרדו ניהלו הליך גישור לצורך חלוקת הרכוש ביניהם. במהלך הגישור הצהיר הבעל על זכויות מקרקעין שעתידות להניב לו שתי דירות. לבסוף הוסכם שכל אחד יקבל דירה, ואולם בהמשך גילתה האישה לתדהמתה שזכויות הבעל בקרקע, הלכה למעשה, נרחבות יותר. היא הגישה לבית המשפט למשפחה בתל אביב תביעה לתיקון איזון המשאבים, במסגרתה ייחס השופט ליאור ברינגר לבעל התנהלות חסרת תום לב, אך קבע שאין בסמכותו להתערב בממצאי הגישור.
התובעת והנתבע נישאו זה לזו באמצע שנות התשעים והביאו לעולם שלושה ילדים. עוד לפני החתונה קיבל הבעל מהוריו במתנה דירה, וכן זכויות במקרקעין הנמצאים בצפון תל אביב, באזור המכונה "הגוש הגדול". אחרי פרידתם החלו הצדדים בגישור לצורך חלוקת הרכוש, אשר במהלכו הצהיר הבעל כי זכויותיו בגוש הגדול עתידות להניב לו שתי דירות: גדולה וקטנה.
בין לבין, והגם שמדובר לכאורה בנכסים חיצוניים שאינם ברי איזון, חתם הבעל במאי 2015 על התחייבות שלפיה הוא ופרודתו יתחלקו בנכסיהם "חצי חצי". ברוח זו הסכימו בני הזוג לשעבר לסיים את הגישור בכך שהבעל יקבל את הדירה הקטנה מכוח זכויותיו בגוש הגדול, בעוד האישה תקבל את זו הגדולה, בכפוף לתשלום מסוים מצדה. באפריל 2016 אושר הסכם הגירושין בבית המשפט.
אלא שמאוחר יותר גילתה האישה ידיעה מרעישה: לבעלה לשעבר נתונות זכויות נוספות בגוש הגדול, אותן הוא נמנע מלחשוף במסגרת הליך הגישור. לטענתה מדובר בהתנהלות חסרת תום לב מצדו, המצדיקה לתקן את איזון המשאבים שנקבע, ולכלול בו את הזכויות עודפות.
הבעל, מצדו, התנגד לבקשה. לדבריו הוא הסתיר מגרושתו את זכויותיו העודפות מאז ומתמיד, וכלל לא היה מחויב לשתף אותה בהן או לגלות לה אודותיהן.
לגישור מגיעים בידיים נקיות
השופט ברינגר מתח ביקורת נוקבת על התנהלות הבעל. "בהליך גישור", כתב, "על הצדדים לבוא בידיים נקיות ובתום לב ולחשוף את כל המידע הרלוונטי". לאור זאת, חידד, "היה על הנתבע לחשוף בפני התובעת את כל רכושו ולנהל משא ומתן בקשר לכך, או לנהל הליך בבית המשפט תוך שמירה על מלוא טענותיו".
לעניין זה הדגיש השופט כי "משעה שהנתבע רשם במו ידו את מסמך ההתחייבות, בו רשם שהצדדים יאזנו את כל רכושם, היה עליו לחשוף את כל רכושו ולטעון את טענותיו כרצונו, אולם הוא לא היה רשאי להסתיר מהתובעת חלק מרכושו".
בהקשר לכך קבע השופט שהסעיף בהסכם הגישור, המותיר בבעלות מי מהצדדים נכסים שלא נכללו בו, אינו מסייע לבעל. לדבריו, הואיל ואין מחלוקת שהבעל הסתיר מגרושתו את קיומן של הזכויות העודפות בגוש הגדול, ממילא האחרונה לא יכולה הייתה לוותר מרצון על זכויות שהיא אינה מודעת לקיומן.
על בסיס אותו נימוק דחה השופט את טענתו הנוספת של הבעל, כי ויתור גרושתו על הזכויות העודפות הוא בגדר "טעות בכדאיות העסקה" ותו לא. "גם טענה זו אינה מקובלת עליי. התובעת לא טעתה ולא יכולה הייתה לטעות בנוגע לדבר שקיומו אינו ידוע לה", כתב.
למרות כל זאת, השופט קבע שאינו יכול להיעתר לסעד המבוקש, שכן אין בסמכותו להתערב בממצאי הגישור. הוא הבהיר כי אין בכך כדי למנוע מהתובעת להגיש תביעות אחרות בנושא, בהן יוגדר סעד שונה.
- ב"כ התובעת: עו"ד ד. קירשנבאום
- ב"כ הנתבע: עו"ד אמיר איבשקובסקי
עו"ד יפעת בנג'אן
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.